I hate my life

פרק חדשדש (:

תהנו !

המיון החל. פרופסור מקגונגל שנראתה כל כך נרגשת החלה לקרוא לתלמידים החדשים בסדר האלפביתי.

"אברקרומבי, וויל". היא קראה, וויל אברקרומבי התיישב על השרפרף והניח על ראשו בזהירות את המצנפת שמיהרה להחליק במורד ראשו ולכסות את עיניו.

"האפלפאף"! המצנפת צעקה ושולחן ההאפלפאפים הנרגשים פרץ במחיאות כפיים ותרועות.

"בלייק, מריאן".

"גריפינדור"!

"בוני, מרק".

"גריפינדור"!

אחר כך באו תלמידים נוספים. בלגרד טום (סלית'רין), גרייס קיילה (רייבנקלו), גורדון מונה (גריפינדור), ווילדס קמרון (סלית'רין), ועוד ועוד תלמידים שהתמיינו לאחד מארבעת הבתים השונים.

"אני שמחה לברך אתכם בברכת ברוכים הבאים", פתחה פרופסור מקונגל את נאומה השנתי בקולה הרציני כתמיד, "ואף יותר שמחה לראות כי כולכם חזרתם לכאן בריאים ושלמים מחופשת הקיץ שאני בטוחה שהייתה מהנה במיוחד. ארגוס פילץ', השרת שלנו, ביקש שאזכיר שאין לעבור על אף אחד מ-437 הכללים שתוכלו לראות את הפירוט שלהם בחדרו. המסדרון בקומה השביעית אסור בהחלט, ותלמיד שייתפס שם יוענש בהתאם! בתאבון"!

בן רגע, השולחנות התמלאו במגוון המאכלים שהתבשלו זמן קצר קודם לכן במטבחים התת קרקעיים בבית הספר. לידל ואלבוס החלו למלא את צלחותיהם כאילו הם לא ראו אוכל שנים, וכמוהם היו גם שאר התלמידים. המורים היו האנשים המתורבתים היחידים באולם, כנראה.

נראה כי אף אחד לא מתעניין בשום דבר כיוון שכולם היו מרוכזים באוכל וברוחות שהסתובבו באולם ודיברו עם התלמידים.

הברון המגואל, מלא דם כסוף ומרושע מתמיד החליט שלהפחיד את בני ביתו יהיה מעשה משעשע ביותר. לכן, הוא נכנס אל מתחת לכיסוי עגול של עוגה, וחיכה שאחד התלמידים ירים את המכסה.

לרוע מזלו של נער משושלת מאלפוי המכובדת, הברון קפץ דווקא עליו כשפתח את מכסה העוגה והתכוון לחתוך ממנה חתיכה. אם זה היה תלוי בסקורפיוס, הוא כבר מזמן היה הולך להחטיף לברון, אלא שהוא ידע שסיכוייו אבודים מראש. במקום זה, הוא חייך חיוך יהיר לכל אלו שהסתכלו עליו כשצווח, והוסיף מבט מרושע לכיוון הברון.

"פחדן מתמיד אתה, אה?" הברון שאל את סקורפיוס ולא זז מהעוגה.

"אני לא פחדן", אמר סקורפיוס בקולו היהיר. "אבל אני אשמח אם תזיז את עצמך מהעוגה, כי לא מתחשק לי להקפיא לעצמי את היד. חוץ מזה, אם אני אקח את העוגה היד שלי תעבור בתוך מקום לא הולם בגוף שלך". שכניו לשולחן גיחכו בעוד שהברון חייך בזהירות והתעופף לו היישר אל עבר התקרה המכושפת.

"נו, סקורפיוס, קניתם עוד בית נופש"? שאל לידל את סקורפיוס. משפחת מאלפוי הייתה ידועה כאחת המשפחות הכי עמידות והכי עשירות בקרב קהילת הקוסמים, וזה בזכות עברה הארוך של השושלת, טהורות הדם שלהם ויכולת החנפנות המדהימה שהייתה אצלם גן משובח.

"למען האמת, אבא קנה לי בית נופש במיורקה לכבוד יום ההולדת ה-16 שלי". סקורפיוס חייך חיוך שחצני לכל מי שרק היה מוכן להסתכל מבלי להסתנוור משערו הבלונדי-לבן הבוהק של סקורפיוס. זה היה עוד אחד ממאפייני משפחת מאלפוי, השיער הבלונדיני-לבן המסנוור. אביו של סקורפיוס, דראקו, וסבו, לוציוס, גם כן ניחנו בו. והיו כאלה שראו בזה דבר יפה. בנות בעיקר.

"הייתי צריך לדעת שלשאלה צינית תהיה תשובה רצינית", מלמל לידל כך שרק אוזניו של אלבוס יכלו לשמוע אותו, ורק פיו יכל לצחקק בשקט.

כשנגמרו המנות העיקריות, צצו הקינוחים כים מתוק על שולחנות בית הספר. לא לקח זמן רב עד סיום הקינוחים והברקת הצלחות. תלמידים אחדים קמו ופנו לצאת מהאולם הגדול כאשר המנהלת מקגונגל שמה לב לכך.

"חזרו לשבת בבקשה", היא פנתה אליהם בקולה חמור הסבר, ואלו מיד חזרו לשולחנות בתיהם והתיישבו בצייתנות. הפרופסור נעמדה ועל פניה הייתה ארשת חלקה.

"לא עוד איסורים", מלמל אלבוס כיוון שכשהפרופסור נעמדה, בדרך כלל זה היה סימן להוראות חדשות, מגבלות ואיסורים.

"ערב מצויין לכולכם, ואני מקווה שנהניתם מהארוחה", פתחה פרופסור מקגונגל מה שנדמה היה כנאום. "לפני שתפנו לדרכיכם, לחדרים ולמיטותיכם יש בפי הודעה חשובה. השנה, לא תהיה שנה רגילה בבית הספר. מאורע חשוב הולך להתקיים כאן, מאורע שיצריך מכולכם התנהגות נאותה, כבוד זה כלפי זה, כלפי חבריכם, כלפי הבתים האחרים וכבוד אפילו כלפי כאלו שאתם לא מכירים. המאורע יתחלק לשלושה חלקים, שלושה ימים חשובים ביותר השנה.

"אתם", היא אמרה והדגישה את המילה 'אתם' בקולה, "תוכלו להביא כבוד גדול מאוד לבית הספר. להעלות את מעמדו, להגביר את חשיבותו בקרב קהילת הקוסמים. אתם תזכו לתהילת עולם, כולם יכירו אתכם. תוכלו להיות אגדה. אבל לא כולכם. רק אחד.

"אנחנו מקיימים בבית הספר השנה את טורניר הקוסמים המשולש".

תגיבו בבקשה, חשוב לי לדעת מה אתם חושבים (:

הפרק הקודם