יצור אופל

ושוב, אנחנו ברציף 9 ושלושה רבעים. אני מסתכל על בראד ומאחל לו חופש מוצלח.
"אז, אתה הולך ל-להקה שלך?" הוא מנמיך את הקול. אני מוצא את עצמי מהנהן.
"כן. ככה נראה לי..." אנג'לינה ניגשת אלינו בריצה.

"הי, מה קורה? טוב תקשיבו. בעוד חודש אני עורכת מסיבה.בבית של סבא וסבתא שלי. הינה, קחו. זאת הכתובת שלהם. הם גרים במחילה."

חייכנו אליה. בראד התחיל לדבר.
"לא." אנג'לינה קטעה אותו," אין כזה דבר דחייה למסיבה!" בראד משך בכתפיו.
"אמ. לוסיאן. אפשר לדבק איתך שניה." עקבתי אחרי אנג'לינה וסימתני לבראד שיחכה לי. הוא קרץ והצביע על אנג'לינה. הסמקתי.

אנג'לינה הובילה אותו אל תא-טלפון צדדי וסגרה אחרינו את הדלת.
"כן," פניתי אליה.

"טוב," ראיתי שהיא מסמיקה. שמתי לב שגם אני. די צפןף פה.

"פשוט רציתי להגיד לך, שממש חשוב לי עם תגיע למסיבה..." הנהנתי. יש לה עיינים מדהימות. כמו מפל של שוקולד.
"תודה!" היא חייכה וחשפה טור שך שיניים צחורות. היא השליכה את ידיה סביבי ןעמדנו ככה כמה רגעים בחיבוק. היא הרימה את מבטה והסתכלה לי בעיינים. היא הדביקה לי נשיקה כל הלחי ורצה החוצה מהתא.

עמדתי שם משפשף את הלחי עד שהתעוררתי ונזכרתי שבראד מחכה לי.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

"כן טוב, אז נראה שלילד הקטן יש חברה חדשה..." נתתי לו בוקס ממש חזק. הוא הזעיף פנים ושפשף את היד.
"הי, יצור פרוותי, רק צוחקים אתך."

"תקשיב לי טוב. במסיבה מוציאים את כל המידע מאמה!"
"כן. צודק. אבל היא לא מפסיקה להתחמק מאיתנו."
"במיוחד ממך כובש לבבות!"

הפעם היה תורו להסמיק.

הפרק הקודם		הפרק הבא