|
הפרופסור דמבלדור קם מכיסאו והחל ללכת עם הפרופסור ספראוט.
"מה זאת אומרת?" שאל סדריק.
"מה 'מה זאת אומרת' זה אומר שהיא ערה זה מה שזה אומר" ענה אוליבר בעצבנות.
הארי פשוט שתק.
"אפשר ללכת לראות אותה?" שאל סדריק שהתעלם ממה שאוליבר אמר.
"אני חושב שבנתיים כדאי ששניכם תלכו" אמר דמבלדור והסתכל על הארי ואוליבר.
הם קמו ויצאו ממשרדו של הפרופסור דמבלדור.
הארי ראה מישהי מדברת עם מאדאם פומפרי וניחש שזו אמה של הנערה שמצאו ביער,רוזלין. הוא ניגש אליה ואוליבר אחריו.
"סליחה, גברת מנטיין?" שאל.
"כן?" שאלה חזרה.
"היי, זה אוליבר ווד-" אמר הארי והפנה את ראשו לכיוונו של אוליבר "ואני הארי פוטר-" נראה ניצוץ בעניה של הגברת מנטיין והארי חייך "ומצאנו את הבת שלך, רוזלין ביער והבאנו אותה לכאן..."
"הארי, אוליבר ממש תודה רבה. ואתם יכולים לקרוא לי קת'רין" אמרה וחייכה.
"אנחנו יכולים ללכת לראות אותה?" שאל אוליבר.
"אני חושבת שכן" אמרה קת'רין "ואני ממש חייבת ללכת, להתראות"
הם חייכו אליה ונכנסו למרפאה.
_________________________________________________________________________________________________________________________
מאדאם פומפרי, אלבוס דמבלדור, כריסטיאן וקת'רין מנטיין-(הוריה של רוז), עלו למשרדו של דמבלדור והתיישבו ליד השולחן.
"מאדאם פומפרי את רוצה לשתף את מר וגברת מנטיין בדעה שלך?" שאל דמבלדור.
"כן ברור" ענתה "אני חושבת שכדאי להעביר את רוזלין לקדוש-מנגו, היא תוכל שם לנוח יותר ו..."
"מה?" נדהמה קת'רין.
"אני חושב שהיא צודקת" אמר כריסטיאן.
היא הייתה בהלם.
"אתה רוצה להשאיר אותה בקדוש מנגו לבד?" שאלה קת'רין בכעס.
כריסטיאן הסתכל עליה במבט מתחנן ופנה לדמבלדור "מה באמת קרה לרוז?"
מאדאם פומפרי הסתכלה על דמבלדור במבט לא בטוח.
"יש להם זכות לדעת" אמר.
מאדאם פומפרי פשוט שתקה.
"מישהו מוכן להגיד לי מה קרה?" התחננה קת'רין.
מאדאם פומפרי נשמה נשימה עמוקה ואמרה:"מישהו הטיל עליה קללת קרושיאטוס"
קת'רין כיסתה את פיה בידה והדמעות איימו לפרוץ מעיניה.
"איך את יודעת את זה?" שאל כריטיאן.
"כשעמדתם שניכם מחוץ למרפאה, בערך רבע שעה אחרי שהגעתם היא דיברה" ענתה מאדאם פומפרי.
"אז עכשיו, כשאת יודעת מה באמת קרה תסכימי להעביר את בתך לקדוש- מנגו?" פנה הדמבלדור לקת'רין.
היא הנהנה קלות.
_________________________________________________________________________________________________________________________
כריסטיאן וקת'רין עמדו מול הכניסה למרפאה.
"בואי" אמר לה כריסטיאן.
הם נכנסו.
שניהם ראו את מבטה של בתם שמח יותר כששמה לב שהם באו לראות אותה.
"איך את מרגישה?" שאל כריסטיאן.
"הרבה יותר טוב" ענתה רוז.
קת'רין ניגשה אליה וחיבקה אות הקלות.
"את באמת מרגישה יותר טוב?" שאלה.
"כן" ענתה רוז.
"טוב, רוז תקשיבי, מאדאם פומפרי הציעה שתעברי לקדוש מנגו" אמר כריסטיאן.
"אבל לא להרבה זמן, אל תדאגי" הוסיפה קת'רין.
"זה בסדר מצדך?" שאל.
"כן, בסדר" ענתה רוז.
"אז תנוחי עוד קצת ובבוקר ניקח אותך לקדוש-מנגו" אמרה קת'רין.
קת'רין וכריסטיאן החלו ללכת לכיוון היציאה.
"ואיפה תישארו בלילה?" שאלה רוז.
"אנחנו נלך הביתה, אבל נחזור מחר ממש מוקדם בבוקר" ענתה קת'רין.
רוז הנהנה וכריסטיאן וקת'רין חייכו.
רוז הניחה את ראשה על הכרית ונרדמה מוכנה ליום המחר.
_________________________________________________________________________________________________________________________
קוראים יקרים,.
מקווה שנהניתם ובבקשה תגיבו זה ממש חשוב וזה גם מאוד משמח אותי לקרוא את התגובות שלכם:)
תודה!!!
|
0 חרמשים
(5) 1 דירגו
כותב: 
ID : 3287
