הארי קם, חייך ויצא מהחדר. רוז אמרה להוגו: "אולי הוא צודק, אולי צריך לסמוך עליו". "למה? אמא ואבא בטוח מתים. זה נגמר!" אמר הוגו. "למה? כי זה הארי פוטר. כל העולם סומך עליו. אין אחד שלא סומך עליו!" "את צודקת. אני חושב שג'יני קראה לארוחת הערב. בואי נרד" אמר הוגו. רוז ניגבה את דמעתה האחרונה בשרוול חולצתה וגם הוגו. הם ירדו יחד לארוחת הערב. ג'יני הטילה כישוף על השולחן והוא התרחב. אותו כישוף גם על הכיסאות ונוצרו עוד 2. רוז והוגו אכלו ושבעו. לילי התחברה קצת לרוז, אך היא בערך בגיל של הוגו. הוגו ולילי בני 8. אלבוס בן 11. רוז וג'יימס בני 14. ג'יני הופתעה כי ג'יימס לא התפרע כל הערב. הוא ישב ליד רוז וליד לילי. זה משנה משהו? כן. כי ג'יני הכירה טוב את בנה. הוא התאהב ברוז. היא התנהגה מנומס מאוד. במפתיע.. גם הוא. אולי קיווה כי מחפשת היא חבר כזה. אלבוס תמיד היה מנומס. הוא לא היה צריך סיבה. לילי גם הייתה מנומסת. גם הוגו. וההורים, כמובן. הארי ארז תיק, ואלבוס התחבא במסדרון והציץ לראות מה קורה. הארי וג'יני התנשקו ואז הארי פתח את הדלת ויצא. הוא אחז במטאטא שלו והמריא. הוא חשב שהמקום הכי מתאים לחפש רמזים זה העץ. הוא הלך אל העץ. העץ אשר כמעט הפך אותו לשד. הוא עמד בפה פעור ולא הצליח לזוז. רון והרמיוני היו קשורים אל העץ.
|