צבא דמבלדור- המרד ממשיך

לילי העמיסה קצת פחזניות לקינוח.

"אוי, למה היא עוד- את יודעת מה?" ליחששה רוז.

"אין לי מושג" אמרה לילי בשעמום.

"למה היא כאן בכלל?" שאלה רוז בליחשוש די קולני.

"אין לי מושג" לילי אמרה.

"לילי, זאת הדוויג?" שאלה רוז, מביטה בתנשמת לבנה צוללת ישר לעברן.

"אין לי- רגע מה?!" הזדעקה לילי.

היא חטפה את המכתב.

לילי,

תיזהרי ממכתבים מאנשים שאת

שלך תמיד,

ה' וויזלי

"מה זה החור הזה?" בחנה לילי.

"נראה כאילו זה נשרף" לחשה רוז, והלכה.

היא חזרה בדמותה של אימה.

"חפי עליי" לחשה בחטף ללילי.

"דולורס, עליי- לדבר איתך" אמרה לאמברידג'. "ניפגש בקלחת הרותחת בשבע וחצי מחר?".

"אינך עובדת מחר?" חרחרה אמברידג'.

"יום חופשי" אמרה הרמיוני-רוז.

"כמובן, הרמיוני" סיננה בכעס.

רוז יצאה מהאולם וחזרה בדמותה הרגילה.

הרמיוני האמיתית שמרה מרוז על הסיפור וכמובן שהסכימה.

"אני הצצתי במסמכים שלה" לחשה, יום אחד במגדל גריפינדור, כאשר הצליחה להסתנן.

"ו-?" שאלה רוז בציפיה.

"היא מתכוונת לחטוף מישהו" מלמלה הרמיוני בדאגה.

***
"מכתב שני ללילי ביומיים..." הכריזה רוז למחרת.

לילי פתחה את המכתב:
לילי פוטר,

הנך מוזמנת לכיתת הסודות בכוונה לנודעה חשובה בנוגע לציוניך הגבוהים.

בכבוד רב,

א' הגדולה

"חה, מי תעבוד על לילי פוטר הגדולה בכבודה-?" אמרה רוז, ונקטעה על ידי יצאתה של לילי מהחדר.

היא הלכה לקומה השמינית, שרק על ידי רצון רב להגעה לקומה המדרגות הארוכות מתגלות.

היא עלתה, והיה שם רק ציור גדול.

"כמה צפוי" נאנחה לילי.

לילי טיילה בטירה.

"נופילוס" מלמלה, וציור קיר גדול חשף בפניה דלת.

"א' הגדולה? א'? את כאן?" לילי קיבלה מכתב המורה לה לבוא לכאן.

"כן, כן אני כאן".

מישהו הניח יד על פיה, מישהו שני שילב ידיה מאחורי גבה, ומישהו שלישי גרר אותה לתוך שק גדול.

"מממ!" נאנקה לילי, שנקשרה ופיה נחסם.

'אני בתוך הוגוורטס, צבא דמבלדור יגלה את זה במוקדם או במאוחר...' חשבה בתושיה.

היא שיפשה את החבלים ברגליה, ובגמישות היא דחפה אותם מאחוריהם, "מקלפת" אותם מעליה.

ידיה היו חופשיות כעבור חמש דקות, והיא הרשתה להסיר לעצמה את הכיסוי.

היא נאבקה, אבל נראה היה שקצה השק היה קשור בשלשלאות מתכת כבדות.

היא חיטטה בכיסה בכוונה למצוא את אולר הקסם שקיבלה מהארי אביה, שקיבל הארי מסיריוס סנדקו...

הוא לא היה שם.

הפרק הקודם		הפרק הבא