האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד

מממנים


רק טעות אנוש קטנה

בין תקופת הספרים לדור הבא... לא רוצה לגלות יותר מדי. תקראו ותדעו :)



a כותב: Always and Forever
הגולש כתב 37 פאנפיקים.
פרק מספר 7 - צפיות: 22178
5 כוכבים (4.846) 13 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: R - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: כללי - שיפ: הארי/ג'יני, לוציוס/נרקיסה, וולדמורט/נרקיסה, רון/הרמיוני ועוד - פורסם ב: 25.12.2013 - עודכן: 09.11.2014 המלץ! המלץ! ID : 4941
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק גמור

"מה זאת אומרת ברייס סמפר נעלם כבר מאתמול?"

"זאת אומרת שאיש לא ראה אותו מאז אתמול בערב, פוטר. לא התלמידים, לא הפרופסורים ולא רוחות הרפאים."

הארי נאנח; שבוע בדיוק עבר מאז השיחה שניהל עם ברייס סמפר, והנה הוא שב להוגוורטס כפי שהבטיח; ושוב, הוא ישב ושוחח על כוס קפה עם הפרופסור מינרווה מקגונגל.

הארי הופתע; לא שהוא ציפה שהבן של הלורד וולדמורט ילך כצאן לטבח, אך ציפה לתגובה שנונה ומתוחכמת בהרבה מבריחה...

"כלומר, הוא יצא משטחי הוגוורטס?" הארי נעשה עצבני במקצת- הוא לא התכוון להעביר את הערב במרדף אחר נער סורר.

"סביר להניח שלא- התלמידים אינם רשאים לצאת סתם כך משטחי הטירה, כפי שאתה וודאי זוכר, פוטר. כל היציאות סגורות- והכניסות המוזרות שהואלת בטובך לספר לי עליהן בעצמך בעת המלחמה נאטמו זה מכבר." היא הבטיחה. "לא, סביר להניח שהם עודם בטירה."

"הם?" הארי הרים גבה בפליאה.

"שני הסמפרים- ברייס וניק. שניהם נעלמו."

"שני ה- לא משנה," הארי ביטל אותה. "העיקר שברייס בטירה."

הם ישבו כך חמש דקות שלמות, כל אחד מביט ברעהו כמצפה שישלוף מפיו פנינים ומרגליות. הארי תהה, אם כן, היכן הוא עלול להסתתר. מקץ חמשת הדקות, היו לו שתי אפשרויות.

"פרופסור, מה עם חדר הנחיצות?" הוא שאל, מבטו ננעץ בדיוקנו הנטוש של המנהל שכה העריץ, שעמד ממש מנגד עיניו.

"יכול להיות- אבל אז אבוד לך למצוא אותו..."

היא צדקה, כמובן- אם ברייס בתוך החדר, הארי לא יורשה להיכנס ולמצוא אותו סתם כך; ולכן הארי העדיף לקוות שהמחשבה השנייה שלו היא הנכונה.

"פרופסור, את יודעת אם ברייס לחשנן?"

"כן- כן. הוא לחשנן." היא ענתה, אפילו לא משתדלת להסוות את הפתעתה. "הכל בסדר, פוטר? המבט שלך.."

"יותר מבסדר, מינרווה. תודה לך, מיד אשוב." הוא הבטיח, וקם במהירות: כל-כך מתאים לבן של טום רידל למצוא מסתור במקום הכי סלית'ריני בהוגוורטס... הוא כמעט רקד מרוב שמחה והקלה.

הארי מיהר להגיע לקומה השנייה, לא רואה בעיניים. הוא נכנס בריצה לשירותי הבנות שהתקלקלו לפני שנים רבות כל-כך, והתעלם אפילו מצווחותיה של מירטל המייללת בעת שפנה לברז בעל חריטת הנחש. הוא התמקד בעיניי הנחש ודימה לראות את העיניים הקרות של וולדמורט- את ברייס- את נגיני...

"היפתח."

הארי לא הרגיש שדיבר בלחשננית, אולם כאשר כל הברזים כולם נטו ממקומם, הוא הבין שהצליח במשימה. הוא התרחק מעט, ובהה באדישות-מה בחור שהחל להיווצר במקום הברזים. לבסוף, כאשר החור נעשה גדול מספיק, הוא קפץ הישר לתוך השחור המוכר עד סיוט.

"אל תזוז, או שאהרוג אותך!" ברייס סמפר קיבל את פניו מטרים ספורים מהמקום שבו נחת, בשרביט שלוף ובעיניים פראיות.

הארי הרים-למחצה את ידיו בכניעה, וסקר את החדר; הוא היה שונה מכפי שזכר אותו- הקיר המתפורר עדיין היה שם, וכמוהו נשל הנחש, אולם החדר נראה מסודר יותר, נקי יותר, בהחלט כאילו מישהו העביר שם לילה. מרחוק, הוא הבחין בכמה שיני בסיליסק, ולידם ספל סדוק... חיוך קטן עלה על פניו כאשר נזכר ברון המספר לו איך הרמיוני השמידה את ההורקרוקס.

"אני רציני, הארי פוטר!" ברייס סמפר צעק עליו. הנער הזה בהחלט מצליח להוציא אותו משלוותו... לרגע אחד עיניו של הארי עוד סרקו את השטח, וברגע הבא הוא התגלגל הצידה בדיוק בזמן- הקללה הממיתה שסמפר שלח אליו פספסה אותו בכמה סנטימטרים. לפני שברייס הספיק להבין מה בדיוק קורה, הארי כבר פירק אותו מנשקו.

"אין לי זמן למשחקים שלך, ברייס רידל. אני הארי פוטר, אני הרבה יותר מיומן ממך." אמר הארי, ידו על העליונה. "אתה בא איתי, עכשיו." ניצוצות של אש ניצתו משרביט עוף החול. לסמפר לא נשארו ברירות רבות- לכל אחד קשה לחשוב כששרביט מכוון הישר לליבו, מטווח אפס... עד מהרה, ברייס מצא את עצמו מחוץ להוגוורטס, בדרכו לבית של הארי פוטר המפורסם.

כיכר גרימולד היה שקט מהרגיל- ככל הנראה, רבבות המעריצות שפקדו את הבית מאז המלחמה האחרונה הלכו והתדלדלו עד שנמוגו כליל. מרוב השקט ששרר באוויר, שניהם דימו לשמוע הד קלוש בעקבות התעתקותם הנה. דומה היה שרחוב זה רגיל לגמרי, ושהוא סתם כך שומם בשל השעה המוקדמת יחסית- כל תושבי הרחוב עודם בעבודה.

כלומר, אין איש שישמע- אין איש שיעיד...

כשהם הגיעו למפתן בית מספר 12, הארי נשם בכבדות טרם פתח את הדלת. הוא לא טרח להציג בפני ברייס את אימו של סיריוס, שנמנמה בדיוקן הנצחי שלה במסדרון הראשי. למעשה, הוא כלל לא טרח לערוך לאורח אפילו סיור קליל בבית- אלא לקח אותו הישר לחדר השינה שלהם, זה שהיה פעם חדר השינה של רא"ב (כן, הם הצליחו לפתוח אותו- סיפור ארוך, אולי פאנפיק אחר יתעמק בכך), ונתגלה כחדר הגדול ביותר בבית. כל שברייס הצליח לקלוט מהבית (מלבד הדיוקן הבולט למדי של הגברת בלק) היה ווילון יפה ונברשות זכוכית נאות וגדולות שבוודאי מפיצות אור נעים בשעות הערב.

"ג'יני." הארי הוצף הקלה כשראה אותה שם- הוא חשש שהיא בכוונה 'תיעדר' דווקא היום... כעת, אין דבר שיפריע לתכניתו...

הארי עדכן את ג'יני אשתו עד אחרון הפרטים בנוגע לברייס סמפר-רידל. ג'יני הבינה הכל, אולם חששה מאוד- לטענתה, מפגש עם הבן של וולדמורט עלול רק להחמיר את המצב, והיא לא רוצה להיות עוד יותר משוגעת ממה שהיא כבר, ולו בשביל ילדיהם. הארי הבין אותה לגמרי, ובכל זאת שידל אותה לדבוק בתכניתו. אמש, כאשר סיפר לה שהוא מתכוון לעבור מדיבורים למעשים ממש מחר, היא לא דיברה איתו... מאז ועד עכשיו.

"הגעתם." היא לחשה, וקמה ממיטתם. הארי בהה בה, בכוננות גבוהה לכל פעולה מכל צד שהוא, בעת שהיא סקרה את האורח באיבה- מסתבר שגם היא, כמוהו ממש, רואה את הדמיון בין הנער לבין הקוסם השנוא עליהם מכל.

"אני מצטער על אתמול..." הוא רצה לפייס אותה טרם יפעלו.

"אני יודעת, יקירי." היא ענתה בקצרה, מפויסת, ואחר התקרבה אליו ונשקה על לחיו. "בוא נגמור מזה וזהו."

הארי הנהן. הוא קיווה בכל ליבו שזה יצליח- זה חייב להצליח!

"תעזבו אותי!" ברייס לחש בפאניקה טהורה כאשר שניהם היפנו אליו את שרביטיהם.

"באמת, בתור הבן של וולדמורט, ציפיתי ממך לקצת יותר..." אמר הארי בזלזול. "אם כי הבריחה לחדר הנחיצות- בהחלט מתאים לך להיות יהיר מספיק כאביך על-מנת לחשוב שאני לא אצליח להיכנס לשם."

"הארי, בוא נגמור עם זה כבר." ג'יני ביקשה. הארי הביט באשתו בחמלה המהולה באהבה, והנהן. הוא הזכיר לעצמו כי הוא פועל למען משפחתו.

"קרושיו!"

הפרק הקודם הפרק הבא
תגובות

יש-לי-מילה-אחת-!!!!!!!! · 23.03.2014 · פורסם על ידי :HaulyPotter
ההממממשששך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יש · 23.03.2014 · פורסם על ידי :Always and Forever (כותב הפאנפיק)
a גם פחדתי שזה לא יצא טוב כי הסתובבתי להעלות מהפלאפון...

המשך דחוף!! · 23.03.2014 · פורסם על ידי :noag
את כותבת ממש יפה!!

אני זוכרת שקראתי פעם את הפיק · 23.03.2014 · פורסם על ידי :Demons
אבל כנראה שכחתי ממנו כי גיליתי אותו פתאום מחדש וקראתי מההתחלה והיה לי מאוד חשוב להגיב עליו כי יש לי הרבה הערות.
1. בפרק השלישי לא הבנתי משהו מאוד מהותי, בסוף הפרק תיארת שהארי מעד לכיוון הטירה, כאילו הרגע הותקף, סומם, סתם השתכר או קם משינה וזה רמז לנו שמי שפגש את ברייס היה כביכול מתחזה אבל בפרק האחרון נתת לנו להבין שזה כן היה הארי האמיתי, אז אני מאוד מבולבלת.
2. משהו חשוב נוסף זה כול מה שסיפרת על ג'יני, רעיון מצוין, הבעיה היחידה שלי היא העובדה שהארי עצמו כביכול לא נותר פגוע מהמלחמה. איך זה הגיוני? הייתי מבינה אם היית אומרת לי שהוא התרגל לסיוטי הלילה שלו או שהטראומה שלו מתבטאת בפרנויה או שהוא למד להתגבר על הטראומה דרך טיפול פסיכולוגי או עצמי אבל סתם ככה, כאילו הוא כלל לא נפגע, בעיקר לאור כול המוות שהתחולל סביבו וההערצה שבוטאה אליו שבודאי יצרה בלאגן אמיתי במוחו של נער אבל אז אולי כדאי לך להוסיף משהו לגביו, שיסביר לנו קצת מה העניין ואיך זה הגיוני.
3. קצת הפריע לי שברייס היה מעט סטראוטיפי, הייתי מעדיפה אם היה בו נופך בלתי צפוי שכזה, הוא מעריץ את הארי, הוא מתעב את וולדמורט, הוא לא חושב בכלל על טוהר דם, הוא... לא יודעת, הבנת את העניין, זה נתן תחושה של דמות שטחית שאני מקווה מאוד שתוסיפי לה עומק כמו שהיא ראויה לו בהמשך.
אני חושבת שסיימתי עם ההערות, מתנצלת על הקטילה, כמו שאמרתי היה לי חשוב להגיב וזה אומר משהו כי בדרך כלל אני לא טורחת להגיב במערכת, זה פאנפיק מאוד מעניין, בעיקר בחירת המעשים של הדמויות ה"טובות", הצורה הלא מתחסדת הזאת שלא מנסה ליצור קדושים הוכיחה את עצמה בפיק הזה, גם אם קצת זעזעה (הארי וג'יני מענים ילד בקללת קרושיאטוס? לא הגזמת עם האכזריות?). כך או כך רעיון מעולהה, אני מחכה לראות לאן תפתחי את זה ותשפרי את זה.
נ.ב אמרת שגם האח החורג של ברייס נעלם, היכן הוא עכשיו?
נ.ב2 הוא נולדו באותו יום? איך אחרת הם יכלו להחשב תאומים?

... · 24.03.2014 · פורסם על ידי :Always and Forever (כותב הפאנפיק)
a וואו, הפתעת!
יכול להיות שקראת אותו בדיוק לפני הקריסה או משהו...
טוב, סעיף סעיף:
1. אה לא, לא התכוונתי ליצור תחושה של מתחזה,רציתי רק להביע טירוף, להראות שהארי נכנס לזה חזק...
2. ידעתי שתאהבי את זה D:
לגבי הארי, אני מניחה שאת צודקת... אולי הטירוף שהזכרת בסעיף הקודם יכול קצת לענות על משהו... אבל אף פעם לא הסתדרתי עם הדמות של הארי. אקח את זה לתשומת ליבי בהמשך הפאנפיק.
3. מקובל... אני חוששת שאאכזב אותך בנושא הזה, כי האופי הזה שלו מניע מאוד את העלילה (אני לא יכולה לגלות עוד הרבה...). אנסה לשקול משהו בעניין.
אני ממש שמחה שהגבת, כבוד גדול...!
שוב, אף פעם לא התחברתי לדמות של הארי...ואולי באמת זה מה שהמלחמה שינתה בו...
נ. ב- י"ב.
נ. ב2- הם נולדו באותו שנתון...הם אפילו לא חייבים להיות באותו גיל באמת; יכול לגמרי להיות שזה מה שההורים שלו סיפרו לו, כדי לא לעורר שאלות בנוגע לזהותו בילדות.

חחחח · 27.03.2014 · פורסם על ידי :lilipoter531
זה היה ממש מקורי ומצחיק שכתבת שאולי יתעסק בזה פאנפינק אחר
מדהים אהבתי מאוד
המשך

:) · 27.03.2014 · פורסם על ידי :Always and Forever (כותב הפאנפיק)
a תודה...^^

יש טעות אחת, אבל מהמם!!! · 15.10.2014 · פורסם על ידי :לינה פוטר
הטעות היא שהארי לא יכול לדבר לחשננית. הארי הסגיר את עצמו ורסיס הנשמה של וולדמורט יצא ממנו, ונשמתו של וולדמורט היא שנתנה לו את הכוח לדבר לחשננית, ואת החיבור למוחו של וולדמורט, ולכן הוא כבר לא מסוגל.

באמת? · 16.10.2014 · פורסם על ידי :Always and Forever (כותב הפאנפיק)
a אין תשובה חד משמעית לזה בספרים... זה משהו שרולינג עצמה אמרה, או ניחוש מושכל?
בפאנפיק הזה, הוא כן לחשנן..

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
3797 7004 4217 2219


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2007-2025