|
פרק שישי ההגיגית
"שב, פוטר." אמרה הפרופסור מינה. היא שלפה את שרביטה ומלמלה לחש כלשהו שגרם לכיסא עץ ישן לרחף לעברו של אלבוס. אלבוס התיישב בדממה, והמשיך להביט בפרופסור מינה בתמיהה. "אז ספר לי," היא אמרה, מוזגת לו תה מקנקן קסמים. "מה מטריד את מנוחתך, שאני יכולה לעזור לך?" אלבוס הביט בתה בעגמומיות. "אמרתי לך. שובצתי לבית סלית'רין." פרופסור מינה לא ענתה, רק לגמה לגימה גדולה מהתה שלה והביטה באלבוס בדממה. "הבנתי." היא ענתה וקמה ממקומה. היא עלתה כמה מדרגות, והורתה לאלבוס לחכות לה שם. אלבוס הביט בחדר בפליאה; החדר היה מלא בדיוקנות רבים של מנהלים ומנהלות הוגוורטס רבים. הוא קם ממקומו ופסע לעבר דיוקן של קוסם בעל זקן לבן מוארך. אותו קוסם היה שקוע בשינה. במסגרת הדיוקן היה רשום "אלבוס דמבלדור". הוא המשיך להתקדם ומצא את עצמו מביט במנהל הוגוורטס נוסף, שמנמנם לו בנחת בתוך הדיוקן. ככה, למשך דקות מספר, הוא חלף על פני דיוקנות רבים, מביט על כל אחד בפליאה. אולי יום אחד, גם אני אהיה שם. חשב אלבוס. אלבוס המשיך להביט בחדר בפליאה, עד שלפתע נחו עיניו על כלי גדול ומוארך. הוא ניגש אל אותו כלי והביט בו. בתוך הכלי הייתה מונחת קערה. אלבוס התכופף כדי להביט טוב יותר באותה קערה, ולפתע הוא הרגיש סחרחורת רבה, גופו ניתק ממשרדה של פר' מינה והוא נפל עמוק-עמוק. לאחר נפילה שנראתה לאלבוס כנפילה של כמה מטרים, הוא מצא את עצמו שוב במשרדה של הפרופסור מינה. אבל המשרד היה שונה מאוד מאותו משרד שהיה בו כמה דקות קודם. הדיוקן של אלבוס דמבלדור לא היה על הקיר. פרופסור מינה לא נכחה בחדר. "לאן הגעתי? מה עשיתי? פרופסור מינה תעניש אותי... " הוא מלמל. הוא הביט מסביבו, בחדר נראו חמישה אנשים. הראשון היה אלבוס דמבלדור, אלבוס זיהה אותו מהדיוקן. השני היה קוסם נמוך קומה שחבש כובע מוזר לראשו- לא, הוא לא הכיר אותו. השלישית הייתה לבושה בחולצה ורודה, ובעלת שיער מתולתל. היא הייתה שמנמנה ונמוכה, ומבטה היה מופנה לאלבוס דמבלדור בחיוך רחב. היו שם עוד שני ילדים. האחת הייתה ילדה נמוכה וביישנית למדי, שלפי מראה פניה, אלבוס חשב שהיא עשתה משהו שהצטערה עליו. השני היה ילד מוזר בהחלט. שיערו היה פרוע במקצת, והייתה לו צלקת על ראשו. הוא הרכיב זוג משקפיים... אלבוס לא זכה לראות את ההמשך, כוח חיצוני משך אותו בחזרה אל ההווה, ותוך כמה שניות הוא היה שוב במשרדה של הפרופסור מינה. "פרופסור, סליחה, לא –" אלבוס חשב שיסלקו אותו. הוא התחנן על נפשו, ובהה בפרופסור מינה. "אל דאגה, אלבוס. " אמרה מינה בשלווה. "אתה כנראה הוקסמת מכוחה של ההגיגית-" "של ההגיג מה?" שאל אלבוס בבלבול. "הגיגית, אלבוס, הגיגית." אמרה לו מינה. אלבוס זיהה את מה שהיא החזיקה בידה- כובע שחור, קטן... זו המצנפת! מצנפת המיון. חשב אלבוס. "ומה עושה אותה הגיגית?" אמר אלבוס והביט בהגיגית בפליאה. הפרופסור מינה הרהרה לכמה שניות ואמרה, "ההגיגית מראה את המחשבות שלנו. אתה בעצם ראית את המחשבות שלי, שניקזתי ורוקנתי את מוחי הישר לתוכה. היא מהווה מין סל מחזור שימושי למחשבות שלנו. באפשרותינו להוציא את המחשבות מראשינו ולדאוג שישמרו כמו שהם-" "אבל... אבל פרופסור, מה ראיתי בתוך ההגיגית? היו שמה שלושה אנשים, שני ילדים- אחד זהיתי, זה אבא שלי. את השנייה לא זיהיתי. השלישי היה פה, בדיוקן. הנה!" אמר אלבוס והצביע על דיוקנו של אלבוס דמבלדור. "והיו עוד כמה... הייתה אחת, בחולצה ורודה, שמנמנה ונמוכה עם תלתלים... והיה עוד אחד-" "את ראית את אביך, את אלבוס דמבלדור, שניהל את הוגוורטס לפני אימי, אישה, שלפי מה שהבנתי מאימי, עבדה במשרד הקסמים ושמה אמברידג', והיה שם גם שר הקסמים. כלומר, לא של ההווה. וילדה נוספת, מבית רייבנקלו..." "אבל מה קרה שמה?" שאל אלבוס בבלבול. "אבא שלך הקים צבא סודי מתחת לאף של משרד הקסמים- צבא דמבלדור. זה היה בתקופה שהלורד אתה-יוד-מי עלה... וחזר..." "הלורד וולדמורט?" שאל אלבוס. "אבי סיפר לי פעם שהוא ניצח אותו בקרב." למשמע השם וולדמורט, פרופסור מינה נרתעה לאחור. "כן, כן... אתה-יודע-מי... טוב, אלבוס, " נראה שפרופסור מינה מנסה להתחמק, "נשוב לעניינו?" "כן," אלבוס אמר בזעף, וחזר לכיסא. הוא עדיין היה מהורהר בקשר להגיגית. פרופסור מינה מלמלה לחש כלשהו והמצנפת התעופפה באוויר ונחתה על השולחן. "אני מזהה אותך – תלמיד סלית'רין. נכון?" שאלה המצנפת. "כן," אמר אלבוס בזעף ונמנע מלהביט במצנפת. "למה שיבצת אותי בסלית'רין? מקומי הוא בגריפינדור, לא בבית השאפתנים המתועב הזה-" "אלבוס!" קראה פרופסור מינה, אלבוס שתק. "אז, שיבצתי אותך לסלית'רין. ואתה לא מרוצה?" שאלה המצנפת. "כן, ממש לא מרוצה. מאוד לא מרוצה אפילו." השיב אלבוס למצנפת. "אז," אמרה המצנפת, "אאלץ לעשות לך מיון חוזר." אבל לפני שמינה הספיקה להגיד מילה נוספת, דלת המשרד נפתחה ופרופסור אדוארד טרימבל נכנס. הוא רץ לעבר המצנפת. "מה קרה, פרופסור? מה-" הפרופסור לא ענה לה. הוא רק לקח את המצנפת ונעלם בחדר האחורי. אחרי כמה דקות, הוא חזר. "קחי." אמר לפרופסור מינה, והשיב לה את המצנפת. "מדוע-" "אני אסביר לך הכל, בהקדם האפשרי. אבל עכשיו, את מוכנה לבוא בבקשה? זה דחוף." פרופסור מינה הביטה באלבוס, במצנפת ובפרופסור אדוארד. "טוב, אלבוס, המיון יאלץ לחכות... תשוב לפה. הממ..." מינה השאירה את משפטה תלוי באוויר, ויצאה אחרי פרופסור אדוארד. באכזבה רבה, אלבוס יצא ממשרדה של הפרופסור, ופסע בצעדים קלים לעבר חדר המועדון של סלית'רין.
-
ביטוא- פלר דלאקור7. תגובות!
|