התאומות גורדון

"סוף סוף נזכרת לשאול, מה, אנג'ל?" שאלה קלייר בנימה מותחת. 
"בנות, אני מרגיש שזה לא הולך לכיוון כל כך טוב" צעק שיין מרחוק.
"זה בסדר שיין!" צעקה בחזרה קלייר.
"תזרקי עליי כדור שלג" אמרה קלייר.
"מה?" שאלה אנג'ל.
"תזרקי" אמרה קלייר.
אנג'ל הכינה כדוור מהשלג. היא כיוונה אותו אל קלייר וזרקה.
"קלייר דחפה את יד שמאלה קדימה , תפסה את כדור השלג בידה החשופה והשיבה לאנג'ל.
"איך לא קר לך? עם כפפה לי קפוא לגעת בשלג, שלא נדבר על בלי כפפות" אמרה אנג'ל.
"איך קוראים לאיבר שמרגיש דברים, נו... יש כזו מערכת" אמרה קלייר וחייכה חיוך שטני.
"עצבים, לא?" אמרה אנג'ל, מרגישה מעט מאויימת, לא מבינה במה מדובר.
"אני לא מבינה לאן את חותרת" פסקה אנג'ל.
"פשוט תספרי לי למה את כועסת עליי ונגמר הסיפור. תמיד אני הייתי האחות התומכת, זו שעוזרת. את המעליבנית" אמרה אנג'ל.  
"ממתי את האחות התומכת?" שאלה קלייר בפליאה. 
"מתמיד" אמרה אנג'ל ונעלבה.
"לא משנה" אמרה לעצמה והלכה בכעס.
שיין חזר.
"סיפרת לה על מה שקרה, על מה שהיא עשתה לך?" שאל שיין.
"לא הספקתי... היא נעלבה והלכה".
-"בסופו של דבר היא תיזכר"
-"נכון, ואני אהיה מוכנה בשביל לנקום".
-"את לא מגזימה? היא בכל זאת אחותך".
-"אני לא מגזימה. לגרום לו לפגוע בי, ועוד כשנפצעתי לנטוש אותי זה בסדר? להשאיר אותי לדמם שם?" 
-"דיי קלייר. בחייך..."
-"שיין, בבקשה אל תתערב בעניינים שביני לבינה. ואם לא אכפת לך, אני הולכת עכשיו לזאק. אתה יכול להצטרף. ביי".

אנג'ל קיבלה ינשוף מאימן.

היי אנג'ל מתוקה שלי. 
את באמת מאוד מלאכית.
אני רוצה לבקש ממך להתחשב באחותך. מסוכן השנה... 
אני יודעת שהשתנת מאוד לטובה, אבל בכל זאת... 
אל תעשי לקלייר את מה שעשית לה כשהייתן בנות 12, חמודות כאלה... 
אוהבת מאוד, אמא.

"מה עשיתי לה" לחשה בשקט אנג'ל, וכשנזכרה, כוס נשמטה מידה, היא כיסתה את פיה בידיה ופתחה בריצה לכיוון החצר. 
החצר שבה קלייר נמצאת. 
החצר שבה היא מתכננת את נקמתה...
 

הפרק הקודם		הפרק הבא