עולם קסום

היי חברים, הפרק הזה יצא לא סתם ארוך - הוא יצא בערך חמישה עמודי וורד! אז חילקתי אותו לשניים, ויצאו לי שני פרקים גדולים. זהירות, אלו שני פרקים עצובים):

ג'יין יצאה מן החדר בנחישות איתנה.

היא תעשה את זה עכשיו, בלי עיכובים מיותרים. היא פשוט לא יכלה לשאת יותר את המחשבות.

ארבעת הקונדסאים וסדריק ישבו ושיחקו אמת או חובה.

סיריוס צחקק. "איזה תינוקות אנחנו" אמר, משועשע. הוא סובב את הבקבוק. ראש הבקבוק, המסמל את השואל, הצביע על ג'יימס, ואילו העונה – על סדריק.

"אמת או חובה?" שאל ג'יימס בציפייה.

"חובה" השיב סדריק בעוז.

ג'יימס חייך בזדוניות. מיד הסתערו עליו שלושת הקונדסאים האחרים בלחשושים.

ג'יימס דחף את כולם, מתח את ידיו ואמר לסדריק:

"תמצא את אחותי ותגיד לה את האמת - שאתה אוהב אותה" אמר ג'יימס. סיריוס, רמוס ופיטר צחקו.

סדריק היה המום. "ג'יימס – נו באמת! זה לא מצחיק! ג'יין עדיין לא יצאה מהטראומה שלה, אני לא יכול לעשות את זה!" מחה.

ג'יימס הרים גבה. "אתה חייב, כבר השתמשת בווטו בפעם הקודמת. קדימה, חבר, אין דרך להשתחרר!"

סדריק נאנח והתרומם על רגליו. האחרים קמו גם הם. "יש לי תנאי אחד" אמר סדריק. חבריו הקשיבו בדריכות.

"אני עושה את זה לבד. מול ג'יין בלבד. אתם לא באים" ובזאת הוא יצא מן החדר, לא נתן לחבריו להגיב.

סדריק הזועף התקרב במתיחות לחדרה של ג'יין. הוא דפק על הדלת. שום קול לא נשמע.

סדריק דפק בשנית. משלא קיבל תשובה, פתח בזהירות את הדלת...

החדר היה ריק. ג'יין לא הייתה בו. סדריק העיף מבט בחדר. הוא בדרך כלל לא היה טיפוס חטטן, אבל הפעם זה שונה – זאת ג'יין. אולי בחדרה, יימצא סוף סוף הפתרון לדיכאון שעופף אותה.

סדריק הביט סביב. החדר היה מסודר לגמרי. על שידה קטנה ליד המיטה ניצבה תמונה פשוטה, יפהפייה באמת שלה, של רון המחבק את ג'יין, אשר ישנה על כתפו.

סדריק חשב בעצבות קלה כמה היא הייתה מאושרת כשרון עוד היה בין החיים. כעת, עברו כבר בערך שנתיים מאז הרצח ההמוני של משפחת וויזלי, וג'יין עדיין אומללה.

לפתע הבחין סדריק בספר עבה, כרוך בעור חום ופשוט, ניצב על שולחן העבודה של ג'יין. סדריק התיישב במצח מקומט והחל לדפדף בו. זה לא היה ספר – זה היה היומן הישן של ג'יין. סדריק דפדף ודפדף, עד שהגיע לדף האחרון של היומן.

הוא קרא במהירות את השורות. אט אט נדלק ניצוץ של בהלה בעיניו  הירוקות הבוהקות.

למטה, בקטן, היו כתובים התאריך והשעה בהם נכתב הדף. סדריק פער את פיו. לפני שש דקות בדיוק.

סדריק טרק את היומן והחל לרוץ בטירוף אל המחסן – הרי זהו המקום היחיד בו יכלה ג'יין למצוא חבלים, כדי שתתאבד.

סדריק קפץ חמש מדרגות, נמנע מלחשוב על הזעזוע שהרעיד את עצמותיו. הוא רץ בשקט, בדממה, אך מחשבותיו דהרו וצעקו בקולי קולות. מה יקרה אם לא יספיק לעצור אותה בזמן?

מלבד הקונדסאים, איש לא ידע שג'יין הייתה אהבתו האמתית היחידה של סדריק. אם היא תמות, סדריק לא ידע מה יקרה לו עצמו. הוא עלול להשתגע.

צעדיו של סדריק הרעידו את הבית. הוא סוף סוף סיים את המדרגות ויצא אל החצר האחורית.

סדריק הגיע למחסן, דואג כפי שלא דאג מימיו. הוא מצא את ג'יין תלויה מן התקרה, עיניה ופיה פעורים, צווארה נעול בחבל.

הפרק הקודם		הפרק הבא