איזה גבר!

__

החופש הגדול עבר בשעמום טוטאלי אחרי שרמוס עזב.

כמעט כל לילה שמעתי מלמולים של קטעי סיוטים של סיריוס, ותאמינו לי, יש לו חלומות נוראיים.

חוץ מזה, גבר שהוא בעצם אישה ועוד גבר שישנים יחד זה ממש לא כיף.

ועכשיו 5 ימים לפני השנה החדשה, ובאמת שלא חשבתי שהשינוי שלי יקדים.

ממש לא.

"מי זאת?"

"היא תסביר לך..."

"נו, גלה לי. מי זאת?! היא נראית לי מוכרת..."

"היא תסביר לך!"

"זה משחק ניחושים?"

"היא תגיד לך!!! יואו, אמרתי למרי למצוא חברים נורמליים." שמעתי את השיחה הזאת דרך החדר שלי.

עדיין הייתי חצי ישנה...

שמעתי צעדים שפונים לחדר שלי.

"בוקר טוב, היפיפייה הנרדמת. עכשיו, תוכלי להגיד לי מי את, מה את ומה את עושה בחדר שלי ושל דייויד?!"

התעוררתי באיטיות, מפהקת.

"בוקר טוב,סיר. מי זאת היפיפייה הנרדמת? ולמה אתה המום?" שאלתי אותו.

לפתע שמעתי משהו שונה. הקול שלי.

הקול שלי. הוא... מוזר. כמו של אישה.

של... אישה?!

הבטתי בחזה שלי בפחד מתגבר.

לא, זה לא נכון...סיריוס דחף לי שם כדורים כדי שאני אראה ככה... ואני סתם צרודה...

העברתי יד בשיערי בפחד. הוא הגיע לי עד סוף הכתפיים.

לא, זה לא קורה לי.

רצתי לשירותים והסתכלתי במראה.

"אה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צרחתי.

ריק בא בריצה.

"סיריוס... אני... אני בת!!! כלומר, אני... לא... זה לא הגיוני..." מלמלתי.

"זה כן, אחרי 6 שנים. סוף סוף יש לי אחות!" אמר ריק וחיבק אותי.

"זה לא שמח! איך אני אספר לו?!" שאלתי אותו ברעד והצבעתי על סיריוס.

"מה לספר?" שאל סיריוס שעד עכשיו בהה באוויר.

"סיריוס... אני... אני דייויד," אמרתי ברעד.

"מצחיק מאוד. וואי, איזה אחוות אחים, בדיחה משותפת. ועכשיו את האמת?" אמר סיריוס המשועמם.

"סיריוס... אני בת! כל השנים האלה הייתי בת... אני... שמי מריאנה...וכשהייתי בת עשר קוסם אחד כישף אותי שאהיה בן שבע שנים בגלל שהורי לא רצו להצטרף אליו, למרות שאנחנו משפחה טהורת דם... ואני אמרתי שאני דייויד... אני..." מלמלתי.

"כן,בטח. איזה קוסם דביל יעשה קסם שכזה?" שאל אותי סיריוס.

"שמו וולדמורט. הוא והורי היו בני שלושים כשהוא כישף אותי... אימא שלי הייתה בהריון, ואחד החברים שלו שהוא גם חלק מהצבא שלו, אוכלי המוות, עשה את זה. הוא רצה לעשות שאני אצא נכה, אבל הוא התבלבל בקסם וזה מה שקרה..." אמרתי.

סיריוס בהה בי כמה שניות, ואז פרץ בצחוק.

"סיריוס!" אמרתי.

"נו,תוכיחי..." אמר סיריוס.

"אמ... אתה זוכר שאיימי קראה לי מרי? ושבשנה השנייה שלי מצאתם דובי ורוד מתחת למזרון? ושאתה ופיטר באתם אליי מתי שהוא בחופש הגדול שעבר מצאתם תמונה של ילדה בת עשר עם שן קדמית אחת שעוד לא צמחה לגמרי שמחזיקה כדורגל ביד?" אמרתי לו.

הוא הביט בי כמה דקות. "נו?"

"ורמוס אדם-זאב," אמרתי לו בלחישה, "ואתה אנימאגוס לכלב וג`יימס לאייל ופיטר לעכבר."

סיריוס הביט בי באי-אמינות.

"דייויד?!" הוא שאל.

"כן,זאת אני... תתרגל לקרוא לי מריאנה." מלמלתי.

"זה לא הגיוני..."

"דווקא כן, לצערי הרב." אמרתי בחיוך עקום.

"כל הזמן הזה שיקרת לנו?!"

"טוב, מה רצית שאני אומר לכם? `היי, אני בת שהפכה לבן ועכשיו תצטרכו להבין את העובדה שבת ישנה אתכם בחדר וקוראת לכם בשמות חיבה?!` " שאלתי אותו בעצבנות.

"לא, אבל... לעזאזל!" קרא סיריוס.

"זה מה שאני אמרתי כשהבנתי שאני אצטרך להיתקע בתור בן לשבע שנים מחיי," אמרתי.

"טוב, אני מניח שאנסה להסתדר עם זה," מלמל סיריוס אחרי כמה דקות בהן בהה בי.

"תודה, סיר." חייכתי אליו. "ועכשיו אני צריכה לבדוק משהו."

עצמתי את עיניי בחוזקה ואז פתחתי אותם.

"מה?! האנימאגוס שלך השתנה מכלב לחתולה!" קרא סיריוס.

קפצתי על הכיור של השירותים והסתכלתי על עצמי במראה. חתולה עם פיג`מה שמכסה את כולה. חתולה שחורה עם עיניים כחולות.

הפכתי חזרה לבן-אדם.

"שיט," מלמלתי, "אני מעדיף להיות כלב."

"מעדיפה להיות כלבה," תיקן אותי סיריוס.

"שיט, לא התרגלתי להיות אישה." מלמלתי.

"גם אני לא," מלמל סיריוס.

"מה? גם אתה לא התרגלת להיות אישה?"

בהינו זה בזה כמה דקות ואז פרצנו בצחוק.

אז היו כמה רגעים של שתיקה.

"תעזור לי לספר לג`יימס ולפיטר ולרמוס?" שאלתי אותו.

הוא הנהן.

עוד כמה רגעים של שתיקה.

"אני עדיין ממש לא מאמין שאתה בחורה," אמר סיריוס.

"לא בחורה, ילדה."

"בחורה."

"ילדה."

"בחורה."

"ילדה!"

"אוקיי, אוקיי, ילדה." אמר סיריוס.

שתיקה.

"טוב, נו, אני בחורה," אמרתי, "בחורה שהולכת  להחליף בגדים."

הוצאתי את סיריוס מהשירותים והחלפתי בגדים, ואז יצאתי.

"אז... רוצה ללכת איתי ל...שופינג?" שאל סיריוס בהיסוס.

"מה זה שופינג?" שאלתי אותו.

"זה קניות."

"מה זאת אומרת קניות? כזה שמסתובבים בקניון וקונים בגדים?" שאלתי אותו.

"כן...זה מה שבנות עושות, לא?"

"אוהו, סיריוס, אתה עוד בן, אז תגיד תודה. יאללה, בוא נשחק בפלייסטיישן." אמרתי לו.

הוא חייך ורצנו יחד לשחק.

-כעבור שעתיים רצופות של פלייסטיישן-

"העיניים שלי נשרפו רשמית!" אמר סיריוס ונפל על הספה.

"לילה טוב, אחותי." אמרתי לו וברחתי מהמקום.

"היי!" קרא סיריוס והתחיל לרדוף אחרי.

רצתי לעבר הבית של איימי, סיריוס רודף אחרי.

"איימי!" קראתי בשמחה.

"מרי! כמה טוב לראות אותך שוב!" היא התבדחה.

התחבקנו בשמחה.

"גם לי מגיע חיבוק, לא?" שאל סיריוס.

"תרסני את החבר שלך, מרי," צחקקה איימי.

"כן, אני באמת ארסן אותו." אמרתי והבטתי בסיריוס באיום.

"אוקיי, אני אסתום." אמר סיריוס.

"ועכשיו צריך לעשות את הדבר הכי חשוב כשאת בחורה!" הכריזה איימי.

"מה?" שאלנו אני וסיריוס באותו זמן.

"לקנות לך בגדים של בחורה!" קראה איימי.

אני נאנחתי וסיריוס משך בכתפיים.

"אל תשחקי אותה מותשת. ואם לא שמת לב, את עדיין בפיג`מה," אמרה איימי.

"אני לא בפיג`מה! זה הבגדים שלי!" אמרתי בטון נעלב וסיריוס ואיימי צחקקו.

"אוקיי..." אמרה איימי, עדיין מצחקקת, "נלך לסמטת דייאגון בדחיפות!"

השתמשנו באבקת פלו של הבית שלה כדי להגיע.

"היי! חנות מטאטאים!" קראתי, אבל איימי תפסה בחולצתי.

"קודם כל בגדים!" היא אמרה. נאנחתי והלכתי אחריה.

"אמ... בנות... אני הולך לחנות המטאטאים בינתיים, טוב?" שאל סיריוס.

"לא! זה לא פייר!" קראתי, אבל הוא כבר נעלם.

"איימי! הוא מבלה ואני כאן נגררת אחרייך לחנות בגדים מטופשת! איך קוראים לה בכלל?!"

"קוראים לה `סוהרסן אופנה`. הם הופכים אותך ליפה בכמה שניות. מרגש, לא?"

"לא!" קראתי בכעס.

"אוי, מרי... מה יהיה אתך..." מלמלה איימי ונאנחה.

נכנסנו לחנות וראינו הרים על גבי הרים של בגדים.

"זה כמו סיוט שמתגשם," מלמלתי.

"נו, באמת. את כזאת..."

"בן? טוב, מה את מצפה ממני, שבשנייה שאהפוך לבת אהיה נשית?!"

"לא, אבל את לא זוכרת שפעם קנינו בגדים?"

"אני זוכרת שאת קנית בגדים ואני שאלתי כל דקה את המוכרת אם יש חולצות של קבוצות כדורגל."

"נו..."

"אוקיי, אני אנסה לא להיות יותר מידי פרועה, יופי? אוף."

היא גררה אותי לאחד המדפים כשמוכרת שלועסת מסטיק התקרבה אלינו.

"מה אתן מחפשות, בנות?" שאלה המוכרת.

"בגדים בשבילה." אמרה איימי.

"הו, אני רוצה ארבע חליפות הוגוורטס של גריפינדור וארבע גלימות, שתיים מהן כחולות ושתיים מהן שחורות." אמרתי במהירות.

בהחלט לא רציתי למצוא את עצמי מודדת גלימה ורודה שאיימי חשבה שהיא מתאימה לי לשיער.

המוכרת לקחה את הדברים שביקשתי והביאה לי.

"ומה עם שמלות וגלימות של מסיבות?" שאלה איימי, "זה הכי חשוב!"

"אוח, שיהיה. איפה המקום של השמלות?" שאלתי.

המוכרת חייכה חיוך מזויף והצביעה על אגף 7.

איימי גררה אותי לאגף 7 והכריחה אותי להביע את דעתי על שמלות משונות.

"זאת?" שאלה איימי והצביעה על שמלה שחורה בעלת מחשוף כבד.

"נראה לך!" קראתי בגועל.

"מה עם זאת?" היא שאלה והצביעה על שמלה בצבע ורוד בייבי.

שמעתי את אחת הבנות שיצאתי איתן אומרות ורוד בייבי, אבל אף פעם לא הבנתי מה זה כל כך. שאלתי אותה למה זה לא ורוד תינוק, ואז היא צחקקה ואמרה שזה ורוד בהיר.

"לא! היא כל כך... ארג." מלמלתי.

"וזאת?" שאלה איימי והצביעה לעבר שמלה בצבע ירוק כהה.

השמעתי קולות הקאה.

"מה רע?"

"היא ירוקה! ירוק זה רע!"

"למה?"

"דבר ראשון, ירוק זה סלית`רין, ודבר שני, זה תמיד מזכיר לי דברים שנמצאים באף."

איימי נאנחה.

"מה?" שאלתי בהתגוננות.

"מה עם זאת?"

הסתכלתי. שמלה בצבע כחול כהה מאוד, בלי כתפיות (איימי קראה לזה סטרפלס או שנפלס), מגיעה לי עד קצת מתחת לברכיים.

"אוקיי..." מלמלתי.

 אייימי צהלה בשמחה ואמרה שהיא הולכת למצוא לשמלה גלימה תואמת.

נגררתי אחריה בחוסר עניין, וכשהיא סיימה, לקחנו את כל הדברים שרצינו לקנות ושמנו אותם על הדלפק.

איימי שילמה.

"את לא צריכה!" אמרתי לה.

"זה בסדר." היא חייכה.

"אני אחזיר לך בבית. למה אני תמיד שוכחת להביא את הארנק שלי?!" רטנתי.

"תירגעי, זה בסדר. אני שמחה שסוף סוף יש לי הזדמנות לקנות עם החברה הכי טובה שלי בגדים." אמרה איימי.

לקחנו את הבגדים בשקית והלכנו לעבר חנות המטאטאים.

"היי," אמרתי לסיריוס בשעמום.

"תראי את זה!" קרא סיריוס. ראיתי נימבוס מרהיב ביופיו.

"וואו!" קראתי. "אני אחסוך כסף בשבילו!"

"וואו!" אמרה איימי בציניות וגררה אותי ואת סיריוס משם.

"הו, איימי. זה מעצבן. בכל מקרה, אני צריכה לשירותים." אמרתי בשעמום.

"בהצלחה!" קרא סיריוס ואני דפקתי את ידי על מצחי.

התכוונתי להיכנס לתוך חדר השירותים, אבל פתאום שמעתי קולות.

"כן, ראיתן אותה?"

"זאת הילדה החדשה..."

"היא כבר גונבת לנו את סיריוס!"

"כן, איך היא מעזה?! אני שלוש שנים שמה עליו עין. המוזרה הזאת לא יכולה לבוא יום אחד ולקחת אותו!"

"חצופה! ככה סתם להופיע ולקחת את סיריוס!"

הפכתי לאדומה.

סיריוס לא חפץ. המילים נפעמו בתוכי, ונכנסתי.

סיריוס לא חפץ, הוא לא סתם פרצוף יפה. זה לא הולך ככה. פשוט לא.

"סיריוס לא חפץ," אמרתי בקור, "הוא לא סתם פנים יפות. יש לו נשמה, ולעזאזל, אני קצת מכירה אותו. אני החברה שלו. ולא, אנחנו לא יחד." הוספתי ונשפתי בכעס.

הן היו המומות כל כך שזה היה מהנה לראות את הפנים שלהן.

זיהיתי אותן- ברברה לינהקס, שלי אודורה ואוולין נאש.

הייתה גם עוד ילדה שלא זיהיתי, שהייתה קצת שמנמנה והיה נראה לי שהיא מרייבנקלו.

נכנסתי לתא השירותים ויצאתי מהר ככל האפשר.

לעזאזל, אני אצטרך לסבול את הפטפוטים של הבנות על סיריוס כל יום. זה יהיה סיוט.

"את בסדר?" שאלה איימי כשראתה אותי. כנראה הייתי די חיוורת.

"אני חושבת..." מלמלתי.

"בואו נלך הביתה!"  ילל סיריוס בכלביות נואשת.

"אוקיי פינוקי," אמרה איימי בעצבנות. חזרנו לבית של איימי עם אבקת הפלו ואז נפרדנו ממנה והלכנו.

"את בסדר?" שאל סיריוס שהיה די שקט, דבר שלא אופייני לו.

"כן, אני חושבת. למה?" שאלתי.

"סתם, כי... נו... את יודעת... אוף. למה לעזאזל את בחורה?!"

"שאלה טובה." אמרתי במרירות.

"אבל... רצית להיות בחורה, לא?"

"כן,אבל לא חשבתי על זה, ואני אצטרך לשמוע את כל הפטפוטים של הבנות עלייך כל בוקר."

"אוה." אמר סיריוס וחיוך הופיע על פניו.

"זה לא כיף. אוף. זה מעצבן." אמרתי.

"למה?"

"למה?! אולי כי אני אצטרך לשמוע עד כמה החבר הכי טוב שלי מדהים וחתיך וחמוד וכו` כל יום?!" שאלתי אותו בכעס.

"אבל גם את חושבת שאני חתיך ומדהים וחמוד, לא?" הוא שאל.

"לא! אני... כלומר, אף פעם לא חשבתי עלייך בצורה כזאת. אתה מצחיק ונחמד וחבר טוב, סיריוס, אבל... אווה. אני לא חושבת שאתה חתיך. אני חושבת שאתה יפה," אמרתי.

"מה ההבדל?" שאל סיריוס.

"סיריוס, אני חבר שלך. אני לא אמורה לחשוב שאתה חתיך." אמרתי לו.

"את לא חבר שלי, את חברה שלי. כלומר, אני חושב..." אמר סיריוס.

"מה זאת אומרת?" שאלתי אותו.

"אני מפחד שעוד שש שנים תגידי לי שבעצם כל הזמן הזה היית בן בעצם או משהו כזה." צחקנו.

הגענו לבית שלי.

"בואי סתם נשב בחוץ," אמר סיריוס.

משכתי בכתפיי והלכתי אחריו.

התיישבנו על הנדנדה הגדולה שאני ואבא שלי תלינו על העץ ליד הבית שלנו כשהייתי בת עשר.

"משעמם, לא?" שאל סיריוס.

"כן, דיי. אבל עוד מעט חוזרים ללמוד, ככה שלא יהיה משעמם."

"וואלה. היי, מתי ההורים שלך חוזרים?" הוא שאל אותי.

"עוד כמה ימים." אמרתי.

שתקנו כמה רגעים.

"אתה בטוח שתסתדר עם זה שתהיה לך חברה?" שאלתי אותו.

הפרק הקודם		הפרק הבא