שובם של אוכלי המוות

'גיני טרקה בכעס את הדלת.

הרמיוני, שנכנסה אחריה, רדפ אחריה ונסתה להבין מה קרה.

"גיני? מה קרה?" שאלה הרמיוני.

"בואי לסלון," אמרה גיני בקול קר, ואז היישבה על הספה והאמרה:

"הארי לא מבין כלום. הוא א מבין שהוגוורסט מתחיל להיות מסוכן!"

"מה?" הרמיוני הייתה בהלם. ."מסוכן? למה?" "תקשיבי, הייתי חברה 

של דראקו צאלפויי, ואז, בזמן המועט הזה, הוא סיפר לי על הצוואה של אבא שלו,

ועל זה שהוא מתכוון לקיים אותה בשנה השישית של בנו הראשון בהוגוורסט!" "מה?!" הרמיוני

הייתה חיוורת לגמרי. "מה הצוואה?" ג'יני נאנחה. לא היה לה כוח להסביר, אבל הרמוני הייתה החברה הכי טובה שלה.

"טוב. וולדמורט כלא שלושת אלפים סוהרסנים במקום שנודע רק לדראקו, 

והם הונחו להוג כל מי שבא במגע עם מוגלגים וחצי מוגלגים. דראקו צריך להתחיל לאתר את המקום הזה,

כי זה ניתן לו ברמזים." הרמיוני התחילה להשתעל. "שלא תעזי לספר לאיש... המקום פגיעה הראשון

יהיה הוגוורסט. עכשיו לקטע הנורא. משפחת פוטר היא היחידה שתדע להתמודד עם הסוהרסנים. נכון יותר  הארי,

כי עוד נשאר בו חלק מוולדמורט, וולדמורט היחיד שיכול מול הסוהרסנים האלו. המטרה שלו להשמיד את הפוטרים, 

בעזרת העפתם מהוגוורסט ואז כישוף הבית שלנו. הבנת???" 

____________________________________________________________________________________________________________________________________________

פרק קצר, ידוע.

מנוי אחד וממשיכה!

הפרק הקודם		הפרק הבא