מסוכנת

הפיק מוקדש לבלטריקס101, תודה רבההההה!

לוסי, אלבוס וג'יימס הסתובבו לאחור. ומה שהם ראו לא היה מראה מלבב. ממש לא. קבוצת אנשים, שרוב בגדיהם מכוסים באדום, ושיניהם נצצו באכזריות, נראו רעבים למדי.

אלבוס פזל הצידה, אל לוסי וג'יימס. לוסי החזיקה את ידו של ג'יימס. היא הסתכלה לרגע על ידה, וניתקה ממנו בפתאומיות.

"מה אתם אומרים על בשר טרי, רך, וצרוד אחרי צרחות של עינויים?" שאל ראש החבורה, והתבונן באלבוס כבדרך אגב. שאר החבורה הנהנה ברעבתנות.

"לא." קולה של לוסי הדהד בין קירות החדר הקטן. "קחו אותי. אבל לפני זה, איך הצלחתם להשתמש בקסם? יש לכם שרביטים?"

"כן." ענה מנהיג החבורה, "לאחד מאתנו היה שרביט, והוא, אהמ הואיל בטובו להשאיל אותו לנו."

"מה זאת אומרת היה?" שאלה לוסי, שואבת אומץ.

"רמוס לופין היקר שמת במלחמה, נתן אותו." אלבוס וג'יימס נחנקו בהפתעה.

"איך אתה מעז..." אמר ג'יימס בכעס, "איך אתה מעז לקחת את-"

"די לפטפוטים." קטע אותו. "עכשיו, לבשר הטרי.."

אחד מאנשי הזאב גרר אותה אליהם. ג'יימס ניסה לעצור אותם, אבל הוא רק עף שוב לאחור.

הם גררו את לוסי למעלה. גרם מדרגות צר ומתפתל כאילו אין לו סוף הוביל אותם לראש מגדל גבוה.

ג'יימס ואלבוס, למטה בינתיים ניסו לחפש דרך יציאה.

"אין כאן כלום!" שאג ג'יימס בתסכול הלוך וגובר. בדיוק אז נשמעה צרחתה של לוסי.

"מה את אומרים על קרשיאטוס?" נשמע קול זדוני קורא מעל צרחותיה של לוסי. "לוסי!" צרח ג'יימס מעל זעקותיה.

"קחו אותה למטה." קרא קול מקץ כמה דקות אומללות של צרחות.

לעיניהם המזועזעות של אלבוס וג'יימס, האנשי זאב גררו את לוסי החיוורת למטה, עיניה עצומות.

"לוס- לוסי?" גמגם אלבוס.

היא קרצה לו בשקט. הוא מצמץ. איך לוסי כול כך חיוורת?

"בשר טרי." נהם אחד מהם. הם רק הספיקו להתקרב ללוסי כשהיא פתחה את פיה. צרחה דקה, מצמררת, בקעה מפיה. כמעט אפשר היה לחשוב שאינה אנושית. אנשי הזאב קרסו כולם על הרצפה.

"אדיר!" הריע אלבוס, מניף את אגרופו באוויר. לוסי כשלה לכיוונם. ג'יימס מיהר לעברה, מניח את ידה מסביב לכתפו.

הכול קרה כול כך מהר שאלבוס בקושי הספיק לראות משהו. שנייה אחרי שלוסי נשענה על ג'יימס, היא הפסיקה להחוויר, ואילו ג'יימס נראה כאילו שאבו ממנו את כול הצבע שהיה לו. לוסי הזדקפה, וג'יימס כשל ליד רגליה. למזלו הרב, לוסי הבינה מה שהיא עושה והתרחקה ממנו במהירות.

"ג'יימס! מה- מה עשיתי?" היא רצה לאחור ברגליים כושלות. ברגע שניתק המגע הכול שב להיות כמו מקודם, לוסי חיוורת וג'יימס לא.

"לוסי תרגיעי. לא קרה כלום, רק שאבת ממני בטעות קצת-"

"קצת? קצת?! אתה הלבנת כמו סדין! עוד שניה והיית מת!" ג'יימס התקרב אליה.

"לוסי הכול בסדר-"

"על תיגע בי!" צעקה לוסי ונסוגה לקיר.

"אל תיגע בי" לחשה, "אני מסוכנת"

הפרק הקודם		הפרק הבא