רוז?

היא נכנסה לחממה לבושה ברישול ומפהקת.

פרופ׳ לונגבוטום הכניס אותה לכיתה בזמן שהיא ראתה את כל שאר התלמידים עומדים בזוגות מול צמחים משונים.

״רוז, האם יש סיבה מוצדקת לאיחורך?״ שאל פרופ׳ לונגבוטום בסבלנות ואורך רוח.

״אני מניחה שלא.. אלא עם כן הנגאובר נחשב״ אמרה בזמן שעיסתה את ראשה והלכה לכיוון מקומה הקבוע..

״רוז תחזרי הנה, מכיוון שאיחרת הפסדת כמה דברים. כולל עבודת הגמר שלך.

עליך למצוא שותף לעבודה ולקבל ממנו את כל המידע, את העבודה אתם תגישו מיד לאחר החופשה.

המאחרים הנותרים ללא השותפים הם: מארק ג׳ייקובס, סקורפיוס מאלפוי, ואליס סלוגהורן. תחליטו על זוגות ונא התחילו את העבודה.״

הוא הסביר לה בזמן שהצביע על שלושת התלמידים העומדים בקצה הכיתה.

״בסדר פרופסור״ אמרה רוז והתחילה ללכת לכיוון אותה תלמידים.

בין מארק, סקורפיוס ואליס, חברתה הפטפטנית-מדי לחדר של רוז הבחירה הייתה קלה למדי,

ולפני שידעה מה קורה מצאה עצמה רוז בהרצאה של כמה חשוב לסקורפיוס העבודה הזאת ועל זה שהפעם גם היא צריכה להשקיע ולעזור לו.

השיעור כמעט נגמר וסקורפיוס הספיק בינתיים להסביר לרוז על תוכן העבודה,

מסתבר שהם היו צריכים לבחור צמח אותו הם יקחו הביתה בחופש יגדלו ויתעדו את התנהגותו, גדילתו וכל מאפייניו.

הם קבעו להיפגש בסוף היום בספרייה ואחר כך ללכת לחממה.

אף אחד מהם לא מיהר לארוז מזוודות כדי להגיע הביתה בחופש.

והנה לאחר שעתיים שבהם ישבה רוז במדשאות ונמנמה הגיע הזמן ללכת לספרייה.

כאשר היא הגיעה היא ראתה את סקורפיוס כבר יושב עם ספריו פתוחים על כמה צמחים.

״היי רוז״ אמר לה.

״היי סקורפיוס״ ענתה.

״אז מה כל הספרים האלו?״ שאלה אותו והתיישבה לידו.

״זה הצמחים המעניינים ביותר שמצאתי, ואני חושב שאת רובם לבית הספר יש״

״נחמד״ אמרה בציניות ארסית.

״צימצתי את הבחירות לשלושה אפשרויות״ המשיך כאילו לא שמע אותה.

״הראשון הוא השיח התמנוני הארסי,

זה הוא שיח פשוט שכל עליו נראים כמו זרועות תמנון וכל זרוע או עלה שלו היא דביקה ורעילה. כ

אשר מתקרב אליו חרק מסוים או איום הוא עוטף את עליו סביבו והורג אותו.

השני הוא המפצח העל טבעי,

לצמח הזה סגולות מיוחדות אשר נותנות לו לזהות האם יש יצור על טבעי סביבו,

כמו פיה, ערפד, איש זאב, שדון, ויליה.

אם הוא מזהה כזה הוא זורק עליו את קוציו הורודים סגולים שלו.

והשלישי הוא ציפורן הגובלין,

צמח מיסתורי שמזהה מצב רוח של אנשים ונובל או פורח לפי זה,

צבע הפריחה שלו תלויה גם במצב הרוח של האנשים סביבו,

אדום - אהבה, ורוד - שמחה, כחול - התרגשות, נבול - דיכאון.״

״אז שנלך לראות אותם או שנשב כאן ונקרא עוד?״ אמרה רוז שזמן שסגרה את רוב ספריו של סקורפיוס אשר ישבו על השולחן.

״נלך, אני מניח״ אמר בלית ברירה וקם ממקומו.

בדרך לחממה פגשו רוז וסקורפיוס את מארק ואליס, שמסתבר שהיו גם כן פרטנרים לעבודה.

מארק היה בעל מראה מוזר ביותר,

בין אם זה היה גופו השעיר להפליא, אוזניו המחודדות או האף שלו שתמיד היה נדמה שריחרח משהו,

למרות זאת היה הוא ללא ספק נאה בהחלט וראו על פניה של אליס את התלהבותה ממנו.

כאשר נכנסו ארבעתם לחממה פנו ראשונים לצמח ציפורן הגובלין,

שהיה משעשע בהחלט מאחר ולא ידע מאיזה מצב רוח לבחור ולכן סיים בעירבוביה של צבעים ופרחים חצי נבולים.

לאחר מכן הלכו מארק ורוז אל המפצח העל טבעי בקצה החדר בעוד שסקורפיוס ואליס הלכו לעבר השיח התמנוני הארסי.

כאשר מארק ורוז התקרבו אליו התחיל הצמח לירות את קוצוי הסגלגלים עליהם.

הם רצו מהחממה החוצה מופתעים לגמרי.

״מה זה היה?״ חצי צעק חצי שאל סקורפיוס כאשר הוא ואליס יצאו מהחממה אליהם.

״מארק אתה בסדר?״ אמרה בהיסטריה אליס.

״כן, אני מעולה. רק מה שקרה שם היה מאוד מוזר״ הוא אמר וסיים להתנשף.

״בטח משהו דפוק בצמח״ אמר והלך לאליס.

״אני חושבת שניקח את הגובלין״ אמרה רוז בהתנשפות.

״ציפורן הגובלין״ תיקן אותה סקורפיוס בחצי חיוך והתקרב אליה מאחר ורעדה.

בין החליטו מארק ואליס לקחת את השיח התמנוני הארסי והם הלכו לקראתו,

מארק ניסה להתחמק כמה שיותר מהמפצח העל טבעי, כנראה פחד שיתקיף שוב.

מה שקרה בחממה ערער עוד יותר את רוז ולכן, סקורפיוס לא התפלא עד כדי כך כשמצא אותה יום למחרת יושבת ב - 11 בלילה לבד במדשאות. ובוכה.

הפרק הקודם		הפרק הבא