האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד

מממנים


מראה שבורה

דראקו מתחיל לקבל כאבים מוזרים אשר מחמירים באופן בלתי נסבל אם מוטלים עליו לחשים, הרמוני שמגלה את זה ואינה מצליחה לעשות דבר נחושה לגלות מה הסיבה לכך.



כותב: alwayse16
הגולש כתב 12 פאנפיקים.
פרק מספר 7 - צפיות: 7492
5 כוכבים (5) 6 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: רומנטיקה, מסתורין, ועוד - שיפ: הראשי :הרמוני & דראקו - פורסם ב: 27.07.2015 - עודכן: 23.08.2015 המלץ! המלץ! ID : 6261
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק גמור

דרקו מאלפוי  היה חבול בצורה מזעזעת שהייתה פציעה  מתאימה יותר לבית החולים על שם הקדוש מנגו מאשר לחדר האחות בהוגוורסט. הרמיוני יבבה מצב שלא היה אופייני לה וישבה על כיסא עץ ליד המיטה שעליו גופו החיוור להחריד של מאלפוי נח בחוסר תזוזה.
  והטבעת הייתה עדיין על אצבעה  ובדיוק כמו שדראקו נהג לעשות כשהוא מוטרד היא סובבה אותה. "הרמיוני" הארי העיר את הרמיוני מן בהייה בגופו של מאלפוי היא בקושי הייתה מודעת לכך שהוא עקב אחרייה במהירות לחדר האחות ברגע שהבחין בפציעה של מאלפוי.
בהתחלה לא נתנו לה להיכנס והיא כמעט התמוטטה על הרצפה אבל הארי עם האינסטינקטים של המחפש  היה מהיר מספיק ותפס את גופה ואז כל מה שהיא שמרה בתוכה התפוצץ לפרץ המילים שרק הארי ורון יכלו להבין.
היא סיפרה לו על העובדה שהיא מאוהבת בדרקו, על זה שהוא אוהב אותה גם ועל הטבעת שהוא העניק לה הטבעת שהיא בעצם ההורוקרוס המסוכן ביותר שהם כנראה נתקלו בו, ההורוקרוס של סלאזר סליתרין.
"מיוני" הארי אמר בקול רך יותר "אנחנו חייבים להשמיד את זה" הוא הטה את סנטרו לעבר הטבעת בגועל.
דמעות שוב הופיעו בעינייה אבל איתם גם קמצוץ של היגיון " אתה צודק" היא נשכה את שפתה בהיסוס "אבל אני כל כך מפחדת שזה ישפיע עליו הארי" הרמיוני לחשבה וליטפה את ידו, הארי פתח את פיו בכדי להטיח בה סיבה נוספת להשמיד את הטבעת אבל  בלייז זאביני נכנס בסערה לחדר.
"הוא בסדר? " הוא שאל שהבחין בהרמיוני לא מתייחס לעובדה שבת מוגלגים מגריפינדור בוכה  ליד המיטה של חברו הסליטריני וטהור הדם ומחזיקה בידו.
"מדאם פומפרי אמרה שהוא אמור להיות בסדר אחרי כמה שעות של מנוחה" הרמיוני צייצה, בלייז הביט בהרמיוני במשך כמה שניות ואז הוציא פתק מן הכיס הגלימה שלו והושיט להרמיוני "זה נפל לו ואז... כבר הבנתי  בעצמי" הוא חייך חיוך קלוש ודי מרחם לעבר הרמיוני שזיהתה את הפתק ששלחה לדראקו מוקדם יותר.
"אני מבינה" הרמיוני הסתכלה עליו במבט מופתע בלייז לא היה ידוע בתור העיפרון הכי מחודד ונחמד בקלמר אבל מסתבר שהיא טעתה והיא בהחלט פחדה שהיא הולכת לטעות בהחלטה שלה לחסל את ההורוקרוס הזה.
הרמיוני כמה בפתאומיות "אתה יכול להישאר איתו אנחנו חייבים ללכת לכמה זמן נחזור עוד מעט אז-"            
  "כן זה בסדר" בלייז חיוך  שלראשונה נראה בעיני הרמיוני כחביב ותפס את מקומה לצד מיתתו של מאלפוי.
הארי והיא יצאו בשקט "לחדר המועדון?" הארי שאל ברצינות  מרובה הרמיוני הנהנה בחיוב הרי שם נתלתה החרב של גודריק גריפינדור לאחר הקרב על הוגוורסט.
 

אחרי שנתים -אפילוג-
 

דראקו מאלפוי היה נאחז בכל עצם דומם שהיה סביבו ברגע ששמע בראשו את אותו קול ארור חלקלק בראשו.
הוא לא ידע למה הוא לא נעלם, כשהוא התעורר בחדר האחות בשנתו השביעית הרמיוני הסבירה לו שהטבעת הייתה הורוקרוס אחד וחזק במיוחד של סלאזר סליתרין בכבודו ובעצמו, ובפעם הראשונה בחייו הוא התבייש להיות בבית סליתרין.
הוא לא סיפר לה על העובדה שהקול שלו נמצא בראשו לוחש לו להרוג אותה ואת כל שאר הבוצדמים, האדם היחיד שהוא העז לספר לו היה הארי פוטר, הוא חשב שהוא יצחק עליו שהוא בא לבקש עזרה דווקא מימנו אבל מישום מה הוא הבטיח לעזור לו בזמן שהביט בו בסימפטיה.
ועכשיו הם בני עשרים והרמיוני עדיין איתו למרות שדרקו הבין שהיא כבר ידעה שבמוח שלו יש  מפלצת מסתתרת.

"הרמיוני בואי ניפרד" הוא אמר לה כאשר שניהם ישבו מחובקים במיתתם בביתם במרכז לונדון כאשר גשם זלעפות יורד בחוץ.
"על גופתי המתה" היא אמרה בקירירות אך ידה התהדקה סביב ידו "זה משהו שאולי אני יכול להבטיח לך" דראקו חייך באומללות.
"אתה חזק יותר מימנו, והארי ואני קרובים למציאת פיתרון לזה אז אל תעז לוותר עליינו עכשיו דראקו מאלפוי!" הרמיוני זזה כך שהיא השתחררה מן החיבוק ההדוק של שניהם ואז תפסה בעזרת שתי ידיה את פניו שנמנעו מלהביט בה ."אתה מבין דראקו?" הוא הנהן כשעיניו האפורות פגשו בעיניה החומות ואז הוא אחז  במותניה ומשך אותה אליו בחזרה.
הרמיוני חייכה בזמן שהוא קבר את פניו בכתפיה ולאט לאט נרדם "תודה שלא הסכמת" אלו היו המילים האחרונות שאמר לפני שהרגישה את נשימותיו הכבדות על צווארה.
"לשאלה המטופשת הזו התשובה תמיד תהיה לא יקירי" הרמיוני לחשה לאוזנו וחשה את המתכת הקרירה של הטבעת אשר מעוותת בצורתה, אותה עכשיו היא ענדה עכשיו בתור שרשרת. 

הפרק הקודם
תגובות

אההה · 23.08.2015 · פורסם על ידי :katherine221
אני מתה עליך!!!! מהמם

:* · 23.08.2015 · פורסם על ידי :alwayse16 (כותב הפאנפיק)
טנקסס חחח כנל לגבייך :)

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
3797 7004 4217 2219


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2007-2025