החיים בגן עדן

׳אני בא קרניים׳ הייתה המחשבה האחרונה שלי לפני שנפלתי מבעד לווילון, והגוף שלי נעלם. ריחפתי למעלה, חסר גוף, לבי נקרע כשאני חוזה בהארי נאבק ברמוס, צועק לי שאחזור. בן דודתי המגועלת בינתיים צוחקת לה. היא עוד תקבל את מה שמגיע לה, אני מקווה שמהארי. או שעדיף שלא, אני לא בטוח שינצח בקרב מולה... העיקר שהוא לא יפגע. אני על משטח רך, ממולי ענן. זהו זה.

״סיריוס בלק, בן 38, נרצח על ידי בלטריקס לסטריינג׳.״ היה הדבר היחידי שיכולתי להסיק ממקום הימצאי ברגע הראשון. לאחר שהתרגלתי לאור הלבן והמסנוור, הבנתי שאני במעלית. מבט קטן במראה והבנתי שאני לובש לבן. אני נראה טוב. תמיד נראתי טוב בלבן. אני מגחך לעצמי ועושה שריר מול המראה. לעזאזל, אני פשוט יותר מידי סקסי משאפשר להתמודד.
״ביתך החדש ממוקם ברחוב רייבול 6. "אם תרצה לעבור לבית במיקום שונה, אנא פנה למשרדים הראשיים.  בזמן שהותך הנצחי פה תוכל להנות ממגוון פעילויות כגון צפייה בחיים דרך עמדת הצפייה, סרטים והצגות, לשחק קווידיץ' ועוד רבות. כמובן שגן העדן שלנו מופרד מגן העדן המוגלגי הרגיל. במקרה ותרצה לבקר שם, אנא הגש בקשה במשרדים הראשיים. מחכה לך נציג מהמשרדים להעברת סיור. יום נעים." הסתובבתי על מקומי כשדלתות המעלית נפתחו ונחשף מולי נוף מרהיב של עיר פעילה. אבל רק דבר אחד מכל מה שנראה מולי עניין אותי.

״שלום. אני קייט. אני עובדת במשרדים הראשיים ואני עושה לך את הסיור פה. נחמד להכיר...״ היא בדקה משהו במכשיר אלקטוני קטן שהיה לה ביד. ״סיריוס, נכון?״
אני בוחן אותה. היא לבושה בבגדים לבנים גם כן, חצאית רשמית וחולצה מכופתרת. השיער החום הכהה והישר שלה נח על גבה, והעיניים הכחולות הכהות שלה הסתכלו עליי בשעשוע.
״כן, זה אני״ המחשבות שלי מעורפלות בתוך העיינים שלה לעוד כמה שניות עד שהיא מכחכחת בגרונה באיננוחות ומחזירה אותי למציאות.
״תגידי זה אמיתי? אני בגן עדן?״
״כן אתה כן. אם תרצה, נלך לראות את הבית שלך עכשיו. הוא ממוקם במרכז העיר, לפי ניתוח האופי שלך הנחנו שזה מה שתעדיף״
״אני מעדיף כל מקום שקרוב אלייך״ קסמי סיריוס מופעלים כרגע באופן רשמי. ברכות קייט, את המועמדת הראשונה בעולם הבא.
היא מגלגלת את עיניה אך מחייכת חיוך קטן.
״סיריוס, זה לא הזמן לדברים כאלה. אתה רוצה לצאת לסיור?״
״אני רוצה לדעת אם לילי וג׳יימס פה. לילי וג׳יימס פוט-״
״כן, הם פה. חשבתי שתרצה לבקר אותם קודם. האמת שבפוקס הם היו בצפייה בחיים בזמן שכל ה..״ היא בחנה אותי במבטה לכל סימן של רגש או עצב, כאילו מנסה להבין איך כדאי לה לתאר את האירוע. ״פיאסקו קרה. הם מחכים לך בבית שלהם. אתה רוצה ללכת?״
חייכתי חיוך גדול, והלב שלי החל לפעום מהר מהתרגשות.
״אני מוכן״

*****

״רך כף!״ ג׳יימס נעמד ברגע שסיריוס וקיייט נכנסו לבית הקטן בפרברים. הם רצו אחד אל השני והתחבקו חיבוק אחים.
״יש פה קבוצת קווידיץ׳! והמון דברים לעשות! הנה קח״ הוא תוך שנייה זימן מטאטא מבריק וחלק, אותו האחד שרק לפי שנתיים סיריוס קנה להארי.
״אי-איך עשית את זה?״ סיריוס גמגם בתדהמה, בזמן שג׳יימס, מלא בהתלהבות, חייך כמו ילד קטן.
״אנחנו פה כבר ארבע עשרה שנים שכחת? זה יהיה כזה מגניב! יש גם איזה חנות במרכז העיר-״ לילי הניחה את ידה על כתפו ועצרה את שצף הדיבורים. ג׳יימס הבין את הרמז וצעד אחורה כדי לפנות לה מקום.
״סיריוס״ היא משכה אותו לחיבוק חזק, וכשהתנתקו דמעה ירדה במורד פנייה הבהירות.
״לילי! את לא מריכה לבכות״ סיריוס פתח בדאגה. ״אני בסדר, באמת, זה הזמן שלי ללכת וגם-״
״תודה לך״ היא קטעה אותו. ״שהיית שם בשביל הארי כשאנחנו לא יכולנו. שעזרת לו. תודה סיריוס״ היא ניגבה את פניה בכף ידה ופנתה הצידה אל קייט, שעמדה בשקט לנוכח האיחוד המרגש.

״אני מניחה שעכשיו זה הזמן לסיור?״

עוד פרק כפיצוי על האחד הקצר של אתמול. שלום סיריוס!

הפרק הקודם		הפרק הבא