מתחילה סערה

אני רואה אותם נדרכים למשמע השם שלי. משום מה גם אני נדרכת כשאני רואה אותם; יש לי תחושה שזה קשור לזיכרון שרדום מתחת לפני השטח. זיכרון לא נעים. לפני שמישהו מאיתנו מספיק לומר מילה, פעמון מצלצל אי-שם, ודלת נפתחת. מזרזים אותנו לעבור דרכה.

אני סורקת במבטי את החדר. הוא גדול, ומחולק לתחנות שונות. תחנות שמלמדים בהן נשק. תסבירו לי מי האנשים המשוגעים האלה? אנחנו מתפזרים ליד הכניסה. קייטו וגלימר מצטרפים בטבעיות לבחורה עם הסכינים, לנער גבוה עם המספר אחת על השרוול, לאח ואחות בלונדיניים, גם הם אחת ולאיש בן ארבעים בערך, עם מבט אכזרי, והמספר שתיים. טוב, הם לא יכולים להמשיך עם סיפור הכיסוי שלהם- אי אפשר להרכיב צבא של ילדים עם אנשים מבוגרים.

אני ממשיכה לחפש אנשים מעניינים. יש נערה אחת עם שיער אדמוני ופני שועל, המספר שלה חמש. אני רואה אישה מבוגרת עם עור כהה, שיער חלק ועיניים זהובות משונות עומדת ליד גבר בעל יד אחת, שניהם אחת עשרה, כמו הילדה שנשארה לעמוד לידי. אני מבחינה גם בבחור מהמם סוחב אישה זקנה. שניהם ארבע.

"אז מה אנחנו עושות עכשיו?" שואלת הילדה שלצידי. אני מחייכת "אני חושבת שנתחיל בהיכרות. הצגתי לך את עצמי, לא?" עכשיו היא גם מחייכת, חיוך מהוסס וביישני "קוראים לי רו. אני אוהבת מוזיקה יותר מכל דבר אחר בעולם, ואני לא אוהבת את המקום הזה" היא מעקמת את אפה "יותר מידי נשק". "אני פרימרוז, אבל את יכולה לקרוא לי פרים. אני אוהבת חיות, וגם אני לא אוהבת את המקום הזה" אחרי שניה אני מוסיפה "ואני לא זוכרת כלום". היא מביטה בי בעיניים מופתעות "גם אני".

"את מכירה מישהו מכאן?" אני שואלת, ועוקבת אחרי מבטה לקבוצה הגדולה ההיא, שמורכבת ממספרי אחת ושתיים. האחים הבלונדיניים נראים קרים ומסוגרים, אבל מציגים יכולות גבוהות בנשק. האיש המבוגר נלחם עם מאמן כמו פרא, בידיים ריקות. הנער מאחת זרק חנית ממרחק עשרה מטרים. רו מצטמררת לצידי. קלוב, ההיא משתיים, כבר לא נראתה רצינית ועצובה. היא נראתה נינוחה יותר, כאילו היא במקום הטבעי שלה. היא התמקדה בכמה מטרות, ופשוט השליכה סכינים. וקייטו... טוב, עם החרב, יכולתי לדמיין אותו צוחק כשהוא רוצח.

"אני מכירה את קייטו, קלוב, גלימר ומרוול" היא אומרת בקול שקט "וגם את פינץ'" היא מחווה לעבר הנערה השועלית. "ת'רש עדיין לא נכנע" בקולה יש גאווה משונה. באותו הרגע האיש חסר היד פוגש במבטה של רו, ועינייו נפערות. הוא לוחש משהו לאישה שלצידו. כשהיא רואה את רו, משום מה היא נראית כאילו היא רוצה לבכות.

ואז היא מזנקת לעברה עם סכין.

הפרק הקודם		הפרק הבא