זוויות שונות

אסטוריה גרינגרס ישבה בחדרה הקטן ודמעות קטנות ומלוחות זולגו על לחייה הוורודות. היא כל-כך התגעגעה לדראקו וכל כך דאגה לו! מה יקרה לו, האם יפצע או גרוע יותר, או יהפוך לאוכל-מוות מרצונו... היא התגעגעה לפניו הקרות, שהתרככו כשראו אותה.

היא התגעגעה לעיניו הכחולות-אפורות, שהביטו בה בהרהור.

היא התגעגעה לשפתיים הרכות שהיו מתחברות לשלה. 

היא התגעגעה לגופו החסון, שהיה עומד מולה, עם פניו המהורהרות והמסתוריות. בנתיים הוא אפילו לא כתב לה! טוב, הוא בטח עסוק, היא תחכה שבוע. עוד שבוע הוא בטח יכתוב לה...

הדמעות הפסיקו לזלוג, ואסטוריה רק הביטה מהחלון את הבית הקטן מולם; שם, הארי פוטר המפורסם עבר לגור אתמול, לאחר שנפרד מבת-זוגו, ג'יני וויזלי. אסוטוריה נזכרה איך אתמול הארי פוטר הציע לה לצאת איתו, והיא ענתה בשלילה בגלל דראקו.

אסטוריה הפנתה את מבטה לחלון, ושקעה שוב במחשבות.

דראקו מאלפוי התגעגע לאסוטוריה ברמות מטורפות. 

הוא ישב באוהל, פניו מהורהרות, וחשב עליה. 

הוא התגעגע לפניה המחייכות אליו.

אל עיניה הנוצצות.

אל גופה הרך שהיה ניצב מולו בפנים שמחות.

הוא התגעגע למגע שפתיה על שפתיו. 

הוא חשב עליה. רק עליה.

ולא יכל להפסיק.

לפתע, כשהוא שקוע במחשבות על אסטוריה, אביו נכנס. 

"דראקו," הוא אמר, "עברו 3 ימים - והצלחתי בכזו מהירות להכין הורוקרוקס!!! קדימה, הולכים לבית השני."

ליבו של דראקו קפא.

"אולי אשאר פה?" הציע.

"לא, בוא איתי," התעקש לוציוס.

דראקו קם באי-רצון. 

הוא ואביו התעתקו. 

בית קטן משיש לבן ניצב שם. 

"בוא," אמר לוציוס.

הם התקדמו, ולוציוס פרץ את הדלת. בפנים, היו ארני מקמילן וחנה אבוט חבוקים על הספה. דראקו לא רצה לראות את זה. זוג אוהבים... שיירצח כעת...

"הי, מה אתה עושה?" שאל ארני מקמילן. 

לוציוס הרים את שרביטו. 

"אבא," לחש דראקו, "אולי..."

אבל לוציוס כבר לא הקשיב: הוא הרים את שרביטו, ופלט את הקללה.

ארני צרח ונפל ארצה. חנה אבוט צעקה גם ורצה אל ארני בבכי.

לוציוס פלט שוב את הקללה.

הפרק הקודם		הפרק הבא