מוגלגים שולטים

"שר הקסמים?" שאלה מילי בלגלוג לאחר שיצאה מביתם והביטה על המשרד החדש "איך הצלחת?"

"האמת שלא יודע, השר פשוט השאיר לי את התפקיד לאחר שהתמוטט כתוצאה מהפרעות נפשיות"

"כאן יהיה לי יותר קל להסתתר מאשר שם, כאן אף אחד לא יעז לבדוק!"

"האמת היא ש..." מלמל ארנולד ונעץ את מבטו ברצפה בעקשנות: אפילו הוא לא יכל להסתכל בה כשכעסה

"האמת שמה?" שאלה.

"תכננתי לתת לך תפקיד בכיר במשרד" פלט ארנולד במהירות ומלמל לחש הגנה במהירות כדי להגן על עצמו מקללת עטלפי הנזלת ששילחה לעברו.

"מה?!?!" רשפה מילי "איך העזת לחשוב על זה?!?!"

הוא ידע שזה יהיה לה קשה, אבל הוא חשב שזה יעשה לה טוב.

"יהיו בזה הרבה יתרונות" טען.

"איזה?!?" שאלה מילי בכעס

"תחשבי על הרווח הכספי בשביל המחתרת, ועל העובדה שתצאי סוף סוף מהמחבוא" ניסה לשכנעה.

הוא ניסה לגעת בכתפה בפיוס, אבל היא הפנתה לו את גבה ושילבה ידיה בזעם עצור.

"לא!" אמרה במעין פקודה "לא!".

"מה הנזק?"

"את תהיי הסגנית היחידה שלי ותשמשי כמארגנת אירועים ותסיירי בחוץ בשביל לבדוק את הדוכנים, הרי את יודעת שיש שם מוכרים מפוקפקים. יתר על כן את תעזרי לי באופן אישי."

"אוי, לא מצאת תירוץ טוב יותר להוציא אותי החוצה?"

"את צריכה לתכנן את הטקס שבו ישביעו אותי, אני אמנה כמה חברי סגל חדשים ואודיע על פיטורין. תודי שאין עמדה טובה מזו להעלות את בני המוגלגים לשלטון"

אבל מילי כבר לא הייתה שם וארנולד דימה לעצמו לשמוע דלת נטרקת בחוזקה וצרחת זעם אדירה.

הפרק הקודם		הפרק הבא