ירח מלא

אית'ן היה מוקסם.

השיר היה יפהיפה...

והקול של הנערה, היה כל כך מוכר...

הוא החליט להתקרב.

הוא ראה במעורפל את גבה של הנערה. היא השעינה את ראשה על הגיטרה.

היה לה שיער ארוך מאוד, גלי.

הוא התקרב עוד קצת.

היא ישבה ממש על שפת האגם.

הוא עמד ממש מאחוריה. הוא הסתכל במים, וראה השתקפות.

השתקפות של נערה יפה עם עיניים גדולות וחומות, חום דבש.

העיניים האלה נפתחו בבהלה.

"אית'ן? זה אתה?"

אית'ן קפץ.

זו הייתה קייט!

"ק...קייטי! זאת את! איך נבהלתי... וואו... א...את מדהימה!" אמר אית'ן בהפתעה.

קייט חייכה חיוך מבוייש.

"ממתי את מנגנת ככה? למה לא סיפרת לי?"

"אמ... אולי חודשיים. ו...אני לא סיפרתי כי... לא יודעת, פשוט...

אין לי מושג!" הודתה קייט.

אית'ן חייך אלייה.

"ו... השיר... את כתבת אותו?" שאל אית'ן בשקט.

קייט הסתכלה למטה במבוכה.

"הוא יפה, קייטי"

קייט חייכה.

"למה כתבת אותו?" שאל אית'ן.

"זה...זה רמוס" אמרה קייט, חנוקה.

"אוף! אני לא יכולה לשמור את זה בבטן יותר!" בכתה קייט.

"מה קרה?" חיבק אותה אית'ן. הוא הרגיש כאב. הוא לא יכול היה לראות את קייט אומללה כך.

"רמוס... רמוס שלנו... מסכן! הוא... הוא..." גמגמה קייט.

"הוא מה?" שאל אית'ן בדאגה.

"אני לא יכולה להגיד"

"קייט, מה הוא?"

"אבל... אית'ן! אני לא יכולה להגיד."

"קייט"

"הוא איש זאב!" אמרה קייט בבכי.

לפתע הייתה שתיקה.

אית'ן היה המום.

רמוס? איש זאב?

הו... עכשיו הכל ברור!

כל ההיעלמויות המסתוריות...

ההתחמקויות...

מראהו העייף...

אית'ן נראה עצוב.

"עכשיו הכל ברור" אמר אית'ן בשקט.

קייט הייתה מבולבלת.

מצד אחד- הרגישה טוב, סוף סוף יש לה מישהו שהיא יכולה לדבר איתו על כך!

מצד שני- זה לא הוגן כלפי רמוס... היא הרי... היא הבטיחה לו!

קייט נבהלה.

"א...אני נשבעתי לא לספר" אמרה קייט, מבועתת.

"אל תדאגי, אני לא אספר" אמר אית'ן, בניסיון נואש להרגיע אותה.

"אבל... אבל... אני נשבעתי! הו לא... אית'ן, אני בן אדם נוראי!"

אית'ן הסתכל על האדמה במבוכה.

"אני לא חושב שאת אדם נוראי. ממש לא.

את מדהימה, באמת."

אית'ן הסמיק.

קייט הרימה את עינייה וחייכה חיוך גדול.

"תודה" אמרה בשקט.

לפתע קייט הרגישה את ליבה דופק. היא הרגישה חמימות כייפית כזאת... חמימות שמעולם לא הרגישה קודם.

אית'ן חייך אליה.

היא חייכה בחזרה.

אית'ן הסתכל למטה.

נראה היה שזה הזמן המושלם בשבילו...

שנים שהוא מחכה לרגע הזה!

הוא וויתר והחל להתעסק בכפות ידיו.

"אית'ן... גם אתה מדהים. הרבה יותר ממני" אמרה קייט, משפילה את מבטה במבוכה.

לאחר מכן היא הסתכלה עליו במבט אוהב.

אית'ן הרים את ראשו.

קייט חייכה חיוך קטן, ואית'ן התקרב אליה.

והוא נישק אותה.

הוא מנשק אותי?

הוא מנשק אותי!

וואו, איזה כייף, הוא מנשק אותי!

קייט הרגישה מאושרת.

ו... אית'ן? אית'ן היה בעננים. הוא חלם על הרגע הזה כבר 4 שנים.

וזה לא יכול היה להיות יותר מושלם בשבילו.

לפתע הם התנתקו.

עינייה של קייט נפתחו בהפתעה.

הלב שלה פעם בחוזקה. היא הייתה מובכת מאוד.

אית'ן היה נבוך גם הוא.

לפתע דמות קפצה בין השיחים.

"רמוס!" זעקו קייט ואית'ן, פה אחד.

"שלום לכם, זוג אוהבים" אמר רמוס במרירות.

"מ...מה אתה עושה פה?" קראה קייט בבהלה.

אית'ן היה מובך.

"אני? הו, נחמד שאת מתעניינת! אני סתם קפצתי לטייל בשטח, לחפש את האגריד, ולפתע... מה אני שומע? לחשושים מכיוון האגם!

ו... הסקרנות תעצור גריפינדורי שכמוני? מה פתאום!?"

אמר רמוס בטון מתנשא, שקייט ממש לא סבלה.

"תפסיק כבר, מה יש לך?" אמרה קייט בזעם.

"ואז, באורח פלא, שמעתי את שמי!

ועוד מה שמעתי? שמעתי את הסוד הכי כמוס שלי נפלט מהפה של מי שהחשבתי אותה כידידה שלי!" צעק רמוס בכאב.

קייט החלה לדמוע.

"ר...רמוס, אני מצטערת" אמרה קייט, בוכה. אית'ן ניסה להרגיע אותה, אך ללא הצלחה.

"עכשיו אתם יודעים הכל! כולם ידעו! מההתחלה ידעתי שאי אפשר לסמוך עלייך, קייט. את נוראית" מבט מטורף היה בעיניו של רמוס.

"אל תאשים אותה רמוס, אני שכנעתי אותה לספר לי. זו אשמתי!" אמר אית'ן בניסיון נואש להוציא את קייט מהבוץ.

קייט החלה לבכות בכאב. מעולם היא לא הרגישה רע כל כך.

רמוס הוציא את שרביטו.

אית'ן וקייט קמו באחת.

"רמוס, מה אתה עושה?" שאל אית'ן בבהלה.

השרביטים של שניהם היו במרחק רב מדי מכדי שיוכלו להגיע אליהם, ורמוס נראה ממש מטורף.

"רמוס, אתה חבר שלי, אני סומך עליך" אמר אית'ן בניסיון להרגיע את חברו הזועם.

"אני מצטער על זה.

אבל לא השארתם לי ברירה" אמר רמוס, בכאב.

"אובליוויאטה!" צעק רמוס.

אית'ן גונן על קייט בגופו, ונפגע מהכישוף. הוא נפל על הקרקע.

קייט פתחה את פייה בתדהמה, וניסתה לעזור לו- אך זה היה מאוחר מדי.

"אני לא מאמינה עליך, רמוס" קולה עוד היה חנוק מהבכי. פנייה התעוותו מכאב.

רמוס לקח נשימה עמוקה.

ו... קייט נפלה על הרצפה, בדיוק כמו אית'ן- לא זוכרת דבר מאירועי הערב.

***

פיווו... אוקי!

קודם כל: הסברים!

טאם טה דה דאם!...

** זאבנגד- המצאה שלי, שיקוי שלא קיים בספר הארי פוטר- שיקוי שגורם לאדם זאב לא להשתנות לזאב בזמן ירח מלא.

*** צמח האקסוודרה- שוב, המצאה שלי. מרכיב חשוב בשיקוי הזאבנגד D:

** פרוספסור טבת'ה- המורה להתגוננות מפני כוחות האופל, דמות מומצאת...D:

אוקי, ככה- למי שלא מכיר את השיר ולא יודע אנגלית:

1.      אני מתה על השיר הזה! אשמח לקבל תגובות מכם מה אתם חושבים עליו.

הפירושים:

אני רוצה להיות כמוך
אני רוצה הכל

אז ניסיתי להיות כמו שאתה
ויש לי נטייה להיסחף

לא ידעתי שזה כל כך קר
ואתה זקוק למישהו
כדי להראות לך את הדרך
אז לקחתי את היד שלך
והבנו שבבוא הזמן
אני אקח אותך משם

אם אתה רוצה
אני יכולה להציל אותך
אני יכולה לקחת אותך מכאן
כל כך שקט כאן
כל כך רועש שם בחוץ
וכל מה שאתה רוצה
זה מישהו שאכפת לו

אני שוקעת לאט
אז מהר לחבק אותי
היד שלך היא כל מה שאני צריכה כדי להשאיר אותי חיה
אתה יכול בבקשה להגיד לי
ואז אני אוכל סוף סוף לראות
לאן אתה הולך כשאתה נעלם

אם אתה רוצה
אני יכולה להציל אותך
אני יכולה לקחת אותך מכאן
כל כך שקט כאן
כל כך רועש שם בחוץ
וכל מה שאתה רוצה
זה מישהו שאכפת לו

כל מה שאתה צריך ורוצה זה מישהו שאכפת לו

טוב, זה בעצם הכל.

שוב- להגיבבבבבבבב! (20 עמודים בוורד, ריספקט!)

אגב, הפרק הזה היה אמור להיות פרק אחד, פשוט לא היה מקום... מצטערת!

אגב, לכל מי שאוהב את הפאנפיקים שלי... הפאנפיק שלי היומן עודכן! אבל לא רואים את זה בדף הראשי בגלל שבטעות פירסמתי פרק אחד 3 פעמים ואז הוספתי כל פרק בעריכה.

בקיצור- אתם מוזמנים להיכנס!

הפרק הקודם		הפרק הבא