The big war

הפרק הזה מוקדש לכל המגיבים של הפאנפיק, ובמיוחד לרובין (שימוני) המגיבה הראשונה של הפרק הקודם. תהנו:

לאחר שחיפשנו ביסודיות את האראי ולא מצאנו אותן, המשכנו ללכת.

המשכנו שעות מספר, ואז היה מחסום דרך, תרתי משמע.

היה שם שער עם מעבר להמשך טרטרוס עם שומר שמשגיח עליו.

ניגשנו אל השומר ואנבת׳ שאלה אותו: "אפשר לעבור?" והשומר אמר לה שקודם נצטרך לשלוח נציג שילחם במי שהשומר יגיד לו, והחלטנו לעשות מה שהשומר רוצה בלי בעיות.

 כולנו החלטנו פה אחד (חוץ ממני) שאני אהיה הנציג, ורטנתי בציניות "למה לא? ניתן לו להרוג אותי".

אמרנו לו שאני אהיה הנציג ושאלנו אותו מול מי אני צריך להלחם, לאחר הרהור קל לשבנו שהוא ייתן לנו איזה מפלצת, אבל הוא אצר לי שאני צריך להלחם בג׳ייסון, עד מוות. אםלא, לא נעבור בשער. זה היה הלם עבורי, ידעתי שאני יכול לנצח את ג׳ייסון בקלות יחסית, אבל להרוג אותו? לזה לא הייתי מוכן.

"ומה אם פשוט נעבור בכוח דרך השער?" שאלתי אותו, "אתה לא יכול להלחם בכולנו ביחד" הוספתי והוא ענה לי שהוא אפילו לא ינסה להלחם בנו, אבל אם ניכנס בלי אישור, כל המפלצות שם יהרגו אותנו. "איזה מפלצות?" שאלתי אותו והוא ענה לי בשאלה "לא שמת לב שטרטרוס שומם? איפה אתה חושב כל המפלצות? אתה היית פה פעם, אז אתה יודע כמה מפלצות צריכות להיות פה".

כולנו הלכנו לצד לשוחח על מה שהשומר אמר. "מה נעשה?" פייפר שאלה ואנבת׳ הכינה לי ולג׳ייסון תוכנית.

"אני אלחם בו" אמרתי לשומר והוא הנהן ונתן לנו רשות להתחיל. התחלנו בקרב סייף, ולאחר שג׳ייסון ראה שהוא לא משתווה אליי בקרב חרבות, הוא התחיל להוסיף אגרופים מדי פעם. מכל מכותיו הצלחתי להתחמק עד שניצלתי את ההזדמנות והרעדתי את האדמה מתחתיו, הוא התחיל ליפול ואני אמרתי בנימה רשעה "אף פעם לא היית ברמה שלי" והוא נפל למעמקי האדמה.

לאחר שהשומר בדק שבאמת האדמה בלעה אותו ואין שום תרגילים נתן לי לאנבת׳ ולפייפר אישור מעבר.

נכנסנו לשער וכבר בהתחלתו ראינו את כל המפלצות שהיינו אמורים לראות בדרך לכאן. אלפי מפלצות מכל מיני גדלים וצבעים התכנסו סביבינו אך לא נראה שהתקוננו לתקוף, כנראה אישור המעבר הזה באמת שווה משהו.

לאחר שהלכנו קצת והיינו לבד, פערתי בור באדמה וממנו יצא ג׳ייסון.

"אתה בסדר אחי?" והוא ענה לי שכן.

המשכנו ללכת, הפעם ארבעתינו עד ששמענו שיחה, והמשוחחים היו, ללא ספק, שניים עשר הטיטאנים.

לאחר דממות מספר של שקט מארבעתינו השיחה נעצרה ושמעתי את קולו של קרונוס:חכו, יש לנו אורחים, הם סוף סוף הגיעו" ושניים עשר הטיטאנים יצאו מחדר ניסתר בקיר, שכנראה שם הם שוחחו, והסתכלו עלינו ברעבטנות.

תגובות בבקשה, המגיב ראשון יקבל הקדשה בפרק הבא:

הפרק הקודם		הפרק הבא