לחיות לפי השרביט

מריאן גולדהנד הייתה אישה יפה, שניחנה בשיער חום אדמדם ועיניים תכולות בהירות. מריאן אהבה גבר אחד בכל מאודה- גרגורי ארמונד. גרגורי היה חלק ממשפחה טהורת דם עשירה, אך לא בגלל זה אהבה אותו. גרגורי היה גבר חזק ושנון, שתמיד גרם לה לצחוק, ולשערו היה גוון שחור עמוק כצבע העורב. זה גן שעובר כבר שנים במשפחת ארמונד, לא סתם סמל המשפחה הוא עורב. גרגורי התאהב מייד במריאן, ולאחר שסיימו את לימודיהם בהוגוורטס החליטו להתמסד. כשלוש שנים אחר כך נולדו להם זוג תאומים, בן ובת- פיטר ופנלופה. שניהם קיבלו את שערו השחור של אביהם ואת עיניה התכולות של אימם, והם היו התינוקות הכי יפים שאי פעם תראו. הם גם גדלו להיות יפים, ושניהם היו מקובלים מאוד בבית הספר. לפיטר לא היה אכפת אם מעריצים אותו על סמך מראהו החיצוני בלבד, הוא אהב את ההרגשה של להיות מוערץ. כבר מאז שהיו קטנים פנלופה היתה הבת המועדפת, והוא אהב את ההרגשה שבפעם הראשונה בחייו מישהו מעריץ אותו, ולא היה לו אכפת אם על סמך מאפיינים שטחיים או לא.

כשהיו בני 13, האב החל לשתות. הוא היה שתיין כבד, ולא הצליח לפרנס את הבית בכבוד. מריאן הייתה צריכה לפרנס את הבית, ויום אחד היא לא חזרה מהעבודה. בעיתון כתבו שהחנות שבה אמו עבדה הותקף בידי אוכלי מוות. יומיים לאחר מכן קיימו את ההלוויה של מריאן גולדהנד ארמונד, אך "בעלה היקר" לא יכל לבוא מסיבות אישיות. בטח סיבות אישיות, חשב לעצמו פיטר, הוא בטח מרותק לכורסא עם ארנק ריק אחרי חמישה סיבובים של בירחום בקלחת הרותחת. 

כנראה שמריאן היא הדבר היחיד ששמר את גרגורי במקומו, אם בכלל, כי מאז שנפטרה החל לשתות כמעט פי שניים. הוא היה מכה את פיטר ופנלופה על בסיס כמעט יומי, ולימד אותם שאם הם לא יכולים לשרוד את המכות שלו כנראה שהם לא יכולים לשרוד בעולם הגדול. הוא הפסיק ללכת לברים, והחל לשתות מאספקת אלכוהול שהיה מכריח את פיטר ופנלופה ללכת לקנות לו. פעם אחת, כשהיה פיכח, הסביר להם שהוא לא שותה יותר בחוץ כי המקומות האלה מלאים בשיכורים כמוהו. יום אחד, כשמלאו להם 16 שנים, נפטר מרמת אלכוהול גבוהה בדם (לא מפתיע, חשב לעצמו פיטר בהלוויה) והם נשלחו לבית יתומים. היחס שם לא היה הכי חם שיש, בלשון המעטה, וזה רק החמיר את מצבו הנפשי של פיטר. יום אחד פיטר רב עם אחותו והרג אותה, וזה היה הקש ששבר את גב הגמל. מצבו הנפשי התדרדר לגמרי. למזלו הוא הצליח להסתיר זאת במהלך חייו, וגמר הוגוורטס עם ציוני קס"ם בטיפול בחיות פלא ובחקר המוגלגים. כשלוש שנים לאחר שסיים את לימודיו בהוגוורטס פגש את מישל פריווט, אישה יפה ששערה אדמוני ומתולתל, ועיניה בצבע חום עמוק. אולי הייתה מבוגרת ממנו כמעט בשנתיים, אך כפי שלימד אותו אביו (וכנראה הדבר המועיל היחידי שלימד אותו):"הגיל לא קובע, אלא אם כן אתה יין." לו ולמישל נולדו בתם הבכורה, שנתנו לה את השם מריאן לזכר אמו של פיטר, ובנם הצעיר בארי, שנתנו לו את שמו לזכר אחיה של מישל שנפטר באחד מהקרבות מול אוכלי המוות. 

את ג'רום ברנס פגש בקורס לידיעת העולם חסר הקסם וההיסטוריה המשותפת שלו עם העולם הקסום (קיעחקהמשעע"ק) בסן פרנסיסקו. שם התוודע לחזון של ג'רום להפסיק את ההפרדה בין עולם הקוסמים לעולם חסרי הקסם,והחליט לעזור לו. בכל זאת, יש לו הרבה כסף שירש מדודו פטריק ארמונד, והוא יכול לעזור לג'רום בתחום הכלכלי. וכך שניהם יצאו למסע שלהם יחד, כשפיטר לא יודע שמצבו הנפשי עדיין פגיע.

הפרק הקודם		הפרק הבא