לונה - הסיפור האמיתי

אני יוצאת מחדר המועדון של בית רייבנקלו, וסוגרת אחרי את הדלת. חשוך בלילה, אני חושבת לעצמי. אני מתחילה ללכת לכיוון הדלת הראשית של הוגוורטס, עוברת בה והולכת בדממה אל עבר האגם.

"מתחיל להיותתתת" אני לוחשת לעצמי "מממממש קררררר... ברררררררר"

אז התעטפתי בצעיף הכחול והמשכתי לכיוון הערבה המפליקה.

"מזל שיש ירח מלא" שוב לוחשת " בעצם רואים ממש טוב"

לפתע אני מבחינה בצללים רחוקים, נביחות, שאגות וקול יללה דק של חתול.

"תמיד אהבתי חתולים" אמרתי בדאגה "נראה שהוא בצרות"

"עכשיו מתקרבים ב..." אני מתחילה לאמר כשאני דורכת על ענף "שקט!"

איש זאב מסתובב לעברה, כלב נובח עליו, וחתול ג'ינג'י יושב על ענף של עץ, ומתבונן בכולם בעיניים צהובות.

התחלתי לברוח. סוהרסנים מצטרפים למהומה, שמחים על כך שיש נפשות חיות בסביבה.

אחרי שנכנסתי בדלתות העץ הכבדות אני שומעת צעדים מאחורי והכלב רץ אל תוך בית הספר. כמה דקות אחרי - צעקה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

בארוחת הבוקר למחרת ג'יני באה אליה במבט מבוהל.

"אחי, רון, הותקף על ידי סיריוס בלק!" היא אומרת "הוא בא בלילה עם סכין ו..." היא פורצת בבכי "כל כך פחדתי כששמעתי צעקה מהחדר שלו!"

"שששש... לא רק עליך עבר לילה מפחיד" ואני מתחילה לספר לה מה שקרה "בקיצור, היה לילה קשה, ואני יותר לא יוצאת בלילה אפילו מהמיטה"

אני חושבת איזה כיף לתלמידי שנה שלישית ומעלה. הם יכולים לצאת להוגסמיד, להתרחק קצת מכאן, לנוח באיזה פונדק...

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מקווה שאהבתם... הפעם אני אתן לכם מטרה קלה כי קצת אכזבתם אותי... אז אני ממשיכה ב-650 צפיות 3 תגובות ו-12 מנוים כן זה עדיין ב11...:( (ותעברו מהר כי אני רוצה להמשיך)

הפרק הקודם		הפרק הבא