הפרק מוקדש לחתול צ'סר, ביקשת המשך מהר😉
פרק 3 פרק טוב -- מורגנה
מורגנה השקיפה מראש הגבעה. היא חזתה בכוכבים שדמבלדור יגיע אליה במקום זה ממש וברגעים אלה. לימינה עמד גוץ חבוש מגבעת וחליפה. "פיספסנו אותו?" הוא שאל. "הס..." היא הריחה את האויר ומיד עלה על פניה חיוך. "הנה הוא בא..." במרכז השדה שמתחתם הופיע צל שהלך וגדל. כעבור כמה שניות כבר היתה שם עננת ערפל גדולה וסמיכה. הגוץ היטיב את משקפיו על פניו, רוח קלה החלה לנשוב ממזרח, רעם נשמע. "נו, נו, דמבלדור" מורגנה היתה קצרת רוח "מתי אתה מתכוון להגיע?". קולות התגוששות החלו להשמע מתוך הערפל, אחריהם קול חבטה ואז דממה. "צא מהמחסה שלך דמבלדור" מורגנה היטיבה גבה בזקיפות "צא וגלה פניך". הגוץ על ידה ציפצף לפתע בהתרגשות "הנה, הנה..." מורגנה ניסתה להביט גם היא אך לא ראתה דבר. "מה אתה רואה..." היא תרה את הערפל. הבזק ירוק נורה מאחוריה "שתק". הקללה פגעה במרכז גבה. הגוץ הסתובב מהר וראה את דמבלדור נשען על מקל הליכה ארוך, זקנו מתבדר ברוח. "אין כמו הסחת דעת טובה" הצביע דמבלדור על הערפל והברקים "כל כל פשוט וכל כך יעיל. לא כן, ספיירוס?" הגוץ הנהן "זה היה הרבה יותר קל ממה שחשבתי" הוא גירד את זקנו הקצר בחוסר נוחות "כמה זמן ייקח עד שאני יחזור לדמותי הרגילה? אני לא אוהב פולימיצי..." "לא הרבה אני מניח" השיב דמבלדור. הוא הלך באיטיות עד שהגיע סמוך לגופה המשותק של מורגנה והתיישב על אבן שטוחה. "ואתה יודע מה יותר טוב מפעולת הסחה?" שאל הגוץ והתיישב על ידו "מלכודת". ברגע שאמר זאת הופיע משום מקום הבזק ירוק.
|