magic- נקרא פעם לא שכחתי

  "ילד של אל זוטר בחיים לא יצא למסע חיפושים. האחים שלנו ישמחו כל כך." קים אמרה, היא לא הפסיקה לקשקש על כמה היא שמחה שאני יוצאת למסע. לא היה לי לב להגיד שאני לא רוצה להצטרף למסע חיפושים.

אני רואה נערה בעלת שיער שחור קלוע לצמה מתקרבת לביתן שבנוי מאבנים כהות ומעל הדלת תלוי גלגל בצורה שהזכירה פאקמן.

"הי ריי!" אני צועקת ומנופפת בידי בהתלהבות.

ריי לא הראתה סימן כלשהו ששמעה את דברי, היא אפילו לא הביטה בי למרות שהייתי בטוחה שהיא שמעה אותי.

"תעזבי אותה." קים מוחצת את ידי עוד יותר, "היא בת נמסיס."

"נו אז מה?" אני מנסה לרוץ אל ריי אבל אני לא מצליחה לברוח מקים.

"נמסיס וטיכה אויבות."

"מה אכפת לי? ריי היא חברה שלי ואני לא עומדת להתחיל להתעלם ממנה בגלל אמא שלי שהתעלמה ממני במשך שש-עשרה שנים. היא פאקינג אלה היא לא יכלה להרים אלי טלפון פעם בשבוע? הו אני לא יודעת להראות סימן לזה שהיא קיימת, היא אלת המזל, החיים שלי דפוקים, איך את חושבת שאני מרגישה אם זה שאמא שלי היא זאת שאחראית על זה, שהיא זאת שהורסת לי את החיים." אני מתחילה להתפרק, חלק קטן שבי ניסה לעצור אותי מלשפוך את הזעם שלי על קים, זה לא היה אשמתה, אבל אני כעסתי. כעסתי על זה שאמא שלי נזכרה שאני קיימת רק אחרי שנים, שהיא מעולם לא הייתה לצידי כשהייתי הכי זקוקה למישהו, ועכשיו היא רוצה שאני יקבל אותה.

קים שתקה לרגע לפני שהתחילה לדבר, "לרוב החצויים יש עבר בעייתי, ההורים שלנו לא שמים עלינו. הם רק מכירים בנו, בדרך כלל כשאנחנו מגיעים לגיל שתיים עשרה, אבל הם עושים את זה מתוך חובה, כאילו אנחנו סתם מטרד. אחרי שטיכה עזבה אבא שלי נכנס לדיכאון, כשגדלתי הוא בקושי התייחס אלי, כאילו אני לא קיימת, בסוף ברחתי וחייתי ברחוב חצי שנה עד שפגשתי חצויה בת אפרודיטה בשם פייפר, היא לקחה אותי לפה וחודש אחר כך הוכרתי בתור בת טיכה." סיימה, "אני אחותך. את יכולה לגבר איתי אם משהו מציק לך."

אני מהנהנת. כל כך התביישתי בעצמי עכשיו, צעקתי עליה בלי לחשוב, לא העלתי בדעתי שהיא עברה יותר ממני.

ביתן טיכה היה עשוי שיש לבן, ונתלה שם שלט ניאון כבוי של שם האלה. משני צידי הדלת היו שני עמודים בסגנון יווני שנראה שהיו יותר לקישוט.

"אוקיי הגיע הזמן שתכירי באמת את האחים שלך." קים פתחה את הדלת ודחפה אותי פנימה לפני שהייתה לי הזדמנות להסס.

ברגע שנכנסתי חמש-עשרה זוגות של עיניים כחולות ננעצו בי. 

שלא תבינו לא נכון, אני די אוהבת תשומת לב, אני הרי המקובלת המפגרת המושלמת. 

"ננסי מנהיגה מסע חיפושים!" קים לא יכלה לחכות דקה לפני שהודיעה לכולם על זה, "היא תצא בקרוב במילים אחרות אנחנו צריכים לעשות לה את קבלת הפנים של בני טיכה!"

כל שאר החצי-אחים שלי התחילו להתלהב. 

ביתן טיכה נראה בהתחלה יחסית נורמאלי, היו בו בערך עשרים מיטות ובאמצע היה וילון-שכעת הוסט- שהפריד בין הבנים והבנות. מפינות החדר נתלו קרני שפע מזהב והוא היה מלא בשלטי נאון שהיו כבויים.

"אוקיי , תפעל. קוד פקודה:טיכה 45." קים אומרת. קרן השפע שלידנו פלטה עשן על הפרצוף שלי. "ג'ניפר בבקשה תטפלי בזה."  נאנחה.

בחורה בעלת שיער חום השליכה מברשת שיער על אחת מקרני השפע וממנה יצאו כמה קוביות שפגעו לי בעין.

"אוי." ג'ניפר הניחה יד על פיה, "סליחה אנחנו ביקשנו מבני הפייסטוס שיטפלו בזה."

קים והשאר משכו בחוטים שלא שמתי לב אליהם, ובכפתורים שנמצאו מתחת לפוסטרים ותמונות.המיטות נעלמו ובמקומם היו מכונות מזל, מוזיקת קייפופ התחילה להישמע, האור נכבה ושלטי הניאון זהרו.משאר קרני השפע נפלט דיסקיות קטנות וצבעוניות שהשתמשו בהם במקום כסף, קלפים ומשום מה גם סוכריות טופי.

"אוקיי זה מגניב." אני אומרת לבסוף.

"כן זה עוד נורמאלי בהשוואה לביתנים האחרים. אצל הפייסטוס יש מיטות שנשלפות מהקיר וחדרים מתחת לקרקע, אצל דמטר המקום נראה כמו גינה יותר מאשר כמו חדר, על הרצפה יש אשכרה דשא, ואצל הקטה מטורף לגמרי. כאילו הבנו שאמא שלכם היא אלת הקסם אבל אתם באמת חייבים לנופף בזה כל הזמן? או כן את צריכה גם כאלו." היא הניחה בידי כמה מדסקיות הפלסטיק.

"לפעמים אנחנו גם מזמינות את בני דיוניסוס, ולפעמים אנחנו הולכות אליהם. הם יודעים איך לחגוג." ג'ניפר אומרת, "וגם-" היא מביטה בקים ועושה תנועות נשיקה שגורמות לי לצחקק, "אני חושבת שהיא הייתה מציעה לבוא איתך למסע בעצמה, אבל היא לא אוהבת להיות מחוץ למחנה."

חצויים הם יצורים מוזרים, וחדשות אחרות נראה שלקימי יש קראש על אחד מבני דיוניסוס. טוב אין הרבה אפשרויות, לדיוניסוס אין הרבה ילדים בגלל שהוא תקוע כאן.

***

החדשות הטובות הן שהיה כיף לשדבר עם החצי אחים שלי, ולהרגיש שאני סוף סוף שייכת לאיזשהו מקום. החדשות הרעות הן שהפסדתי את כל דסקיות הפלסטיק שלי.

"אוקיי המסיבה נגמרה!" אוניל נכנסה לחדר, מסתירה את רגל הארד ורגל החמור שלה בג'ינס צמוד ומגפיים אופנתיות. מאיפה מפלצות משיגות דברים שווים כאלה?

 בני טיכה התחילו למחות, אבל אוניל פשוט תפסה ביד שלי וגררה אותי החוצה.

"אוקיי כלא המכשפת הסכמנו שזה כנראה אוגיגיה. המדריך של ביתן הפייסטוס ממש לא אהב את הרעיון בלשון המעטה, לפי מה ששמעתי קליפסו היא החברה שלו. פירות הזהב הן תפוחי הזהב ועלמות המערב הן ההספרידות." אמרה האמפוזה, "אה כן ואנחנו יוצאים בקרוב אז תבחרי מישהו שיצטרף אליך."

"אוקיי." אני מהנהנת.

***

"ריי בבקשה אל תהיה כזאת!" אני תופסת בידה.

"לא ננסי אני לא באה, את הבת של טיכה. הסוג הכי גרוע." החצוייה השתחררה בקלות, היא בהחלט הייתה הרבה יותר חזקה ממני.

"אבל, אנחנו חברות." אני ממשיכה לנסות.

"חברות?" היא נוחרת בבוז, "את לא הפסקת להציק לי בכל הזדמנות כשאני באתי כדי להציל אותך, ככה את החזרת לי."

"אבל-" אני מביטה בריי מתרחקת, "אל תלכי! בבקשה! אני מצטערת!" 

אני מנסה לרוץ אחריה אבל היא כבר הלכה."היי ננסי!" אני רואה את ג'יימס מאחורי ונורה ניצתת בראשי.

"היי ג'יימס." אני מזייפת חיוך, "אני בדיוק מחפשת מישהו שיבוא איתי למסע חיפושים. אתה מעוניין אולי?"

"שיהיה, אין לי תוכניות, ואין לי בעיה להסתובב עם נערה יפה."

"אתה מפלרטט גרוע."

"אז את רוצה שאני יבוא או לא."

"אוקיי סליחה."הלכתי אל הביתן המרכזי כשאלכס מאחורי, והרגשתי את מבטה של ריי ננעץ בי.

"שנמסיס תקפוץ לי." שמעתי אותה ממלמלת לפני שנכנסה לביתן נמסיס.

הפרק הקודם