אנשים עם מוח מאורגן

סליחה על הפרקים המשעממים, אין לי כל כך רעיונות להרפתקאות.

אל דאגה, בקרוב זה יסתיים ואני מתכוון להתחיל פאנפיק המשך.

אני אשכרה קם בבוקר ושואל ת'צמי "איזו משפחה אני אכחיד היום?"

יום זה הוא יום אבל לכולנו. בו נפל הקוסם הבכיר דוקטור (ופרופסור לשעבר) אנטיוכוס פברל. אחד משלושת הנצרים האחרונים של משפחת פברל.

נרצח בשנתו על ידי יריבו בשרביטו שלו, בעקבותך התרברבות בכוחו הבלתי מנוצח.

הוא היה אדם אדיר בחייוויהיה לזכר ולמופת לכולנו במותו.

בטרם הספיק להודיע לקרוביו הקרובים ביותר (אני, אלא מי?) על גדולתו, נפל קרבן לגאוותו.

בהוווו!!

האח הבכור יזכר לעד כיוצרו של השרביט החזק מכולם, שרביט הגורל, מטה המוות,שרביט ה-

"קונפונדוס!"

הו, פיו. כבר חשבתי שאצטרך לשתק אותו בשביל לזכות לקצת שקט.

נראה לי שניקו מצטער יותר על שאנטי לא סיפר לו על השרביט מאשר על שהוא מת.

טוב, אם אנחנו כבר בשעת בין ערביים, בואו נעשה ממנה שעת סיפור!

אז ככה:

סופיה גראנט, הניוטון של שינוי הצורה בימי הביניים, ממשיכת דרכו של לנגלוק הראשון, גילתה תגלית חדשה.

לחש הג'מיניו, שהומצא לא הרבה לפני כן, התגלה כיעיל במיוחד. והיא בחנה את מגבלותיו.

איך? בניסיווים על חול.

היא בדקה מה קורה כשמשנים רק את המקור - האם גם הכפיל מושפע מזה? והאם המקור מושפע מלחשים שהופעלו על הכפיל?

האם רק החומר הוכפל? או שמא גם החשיבות? (לדוגמא, העובדה שהדבר מיוצר על ידי גובלינים).

ו... בקיצור, הכל.

ויום אחד, כנכנסה למעבדה, נפתח בפניה כיוון חדש לחקירה. והפעם לא בשינוי צורה.

פרופסור קאת'ברט בינס, שעדיין היה חי, היה צריך לעבוד על שיעורים חדשים באותה שנה (ותאמינו לי, זה לא דבר שהוא אוהב לעשות).

היא הכפילה כמות חול קטנה, ומהמקור יצרה זכוכית.

את הזכוכית היא עיצבה בדומה למודדי הזמן שהיו באותה תקופה אצל המוגלגים.

מין שתי בועות צמודות שביניהם פתח בעובי גרגר חול אחד.

גובה תלוליות החול בבועה התחתונה מראה את הזמן שעבר.

כיום קוראים לזה שעון חול.

בתוך השעון היא הכניסה את הכפיל של החול, ובקקה בשתי פרוסות קרן של דו-קרן.

עוד רעיון שקיבלה משכניה המוגלגים, הוא לקבוע את שעון החול בטבעת, שיוכל להסתובב בחופשיות, ולקשור את הטבעת לשרשרת, כמו שעון כיס.

בתור ניסיון ראשון, היא הטילה על הזכוכית לחש "הֶלְיוֹאַייגֶּל", שגורם לזוהר משונה סביב החפץ. החול נעשה זהוב.

אגב, את הלחש המציא קוסם יווני, ובעקבות זה חשבו אותו לאל. הליוס, אל השמש. אידיוטים.

לאחר מכן, סופיה גראנט הטילה על השעון לחש "רֶפָּרִיפְרֶג'", אבל במקום לבטל את שינוי הצורה, הלחש סובב את השעון לאחור.

למזלנו, שעה לפני כן השרביט שלה היה במקום אחר, ולכן נקשרה שיחה בין סופיה מההווה לסופיה מהעבר.

וכך נשמר סודו של מחולל הזמן.

עד כאן החדשות, כאן רשת טי"ת.

רק הערה קטנה:

תהליך ההכנה של שעון החול הוא סודי ביותר.

אין לגלות על ידיעתכם אותו למשרד הקסמים של אנגליה, למאקוזה של אמריקה או לכל רשות אחרת.

אחרת, בית הכלא של גרינדלוולד, מצודת נירמנגארד, יהיה מקום נחמד לעומת איפה שתהיו.

עכשיו, לפני שיפוג לחש הקונפונדוס, אני הולכת לדאוג שכמה כלים יישטפו כאן בסגנון מוגלגי. וכמובן שלא אני אעשה את זה.

בתקווה שניקולס לא נוהג לחזור לקרוא דברים שכתב, כי אם כן אני בצרות.

אבל למה לדאוג לעתיד?

אז אני הייתי אני, אתם הייתם. (ועכשיו אתם כבר לא).

להת'

הפרק הקודם		הפרק הבא