משולש אהבה

יצאתי שלובת יד עם דראקו, והתיישבנו בשולחן בפונדק שלושת המטאטאים.

״את נראית מהמם״ החמיא לי דראקן.

״תודה, גם אתה נראה לא רע״ חייכתי אליו חצי חיוך.

רגע, זה רק נראה לי, או שדראקו.....

הסמיק!?!?!?!?!?!?!?!?

פיטפטנו, והכרנו אחד את השני הרבה יותר טוב.

לפתע דראקו שאל אותי שאלה שלגמרי לא הייתי מוכנה אליה:

״את עדיין מאוהבת בהארי?״ שאל אותי בישירות כזאת שגרמה לי להסמיק.

״אמממממ, אני לא יודעת.״ עניתי בכנות. ״מצד אחד אני בחיים לא אשכח אותו,״

אמרתי וראיתי כיצד דראקו משפיל את מבטו.

״אבל מצד שני, יש לי אהבה חדשה.״ חייכתי אליו.

חיוך קונדסי התגנב אל זוויות פיו.

״באמת?״ שאל. הנהנתי.

״ומי מושא אהבתך?״ שאל בקונדסיות.

״אממממ״ עשיתי את עצמי חושבת. ״דין תומאס!״ הכרזתי.

פיו של דראקו נפער בחלחלה.

״ברור שלא! זה אתה, דביל!״ צחקתי ונישקתי אותו.

הוא נענה לנשיקתי, ובזווית העין ראיתי את הארי וג׳יני מתנשקים בשולחן לידנו.

בפעם הראשונה, זה לא הפריע לי.

הפרק הקודם		הפרק הבא