הסוד הקטן, או בעצם הגדול שלי | יובל

כן אז פרק חדש (:

אני מחכה שמשהו יטען לכן יש לי זמן.

תהנו 3>

פתאום הם התרחקו.

"חייבים להציל אותה!" אני צועקת, אני וסאן מביטות לתוך הבור העמוק.

"אבל איך נעשה את זה?!" היא שאלה,

"יש לי רעיון." אמרתי,

"מה?.." גימגמה סאן, אני תקעתי בה פרצוף של 'להיות בשקט'.

הוצאתי את המחולל מתחת לגלימה שלי, שמתי אותו על שתינו וסובבתי אותו פעם אחת, זאת אומרת, שעה אחת.

"מחולל זמן?" שואלת סאן בזמן שהכל נהיה מהיר ואנשים מסתובבים סביבנו.

"כן" אני אומרת, השיער שלנו מסתחרר והרגליים שלנו טיפה עולות מהכרכה.

"אנחנו רק מכירות פה." אני אומרת,

"בואי ליד השיח, שלא יראו את הכפילות שלהן!" סאן אומרת בחוכמה דקה לפני שמגיעים לשעה הנכונה,

"אני באה!" שתינו רצות במהירות למאחורי השיח.

אנחנו שומעות אותנו מפטפטות. אנחנו מחכות 45 דקות  שבזמן הזה היא קוראת ספר קטן ואני מזמזמת שירים.

"הינה." אני אומרת, זו הייתה שתי דקות לפני שדין משכה את ג'ניפר לבור.

זחלנו על הרצפה, והינה זה. שנייה לפני, סאן חובטת ברגלה של דין ומצליחה לא לגרום לזה, אנחנו מיד בורחות להתחבא.

אבל אוי לא. דין מתחילה להציק לנו.

הפרק הקודם