יומנו של הנסיך

הפרק הזה מוקדש ללוליפופ5052 על התגובות שכתבה, ושאני מקווה שהיא תמשיך לכתוב.

יומני היקר.

היום הוא היום הגרוע ביותר בחיי.

אדון האופל הובס.

אתה שואל מה כ"כ גרוע שהוא הובס?

טוב אז מי שהביס אותו זה הבן של לילי הארי.

הוא תינוק, אף אחד לא יודע איך הוא שרד את הקללה של אדון האופל.

אבל הוא שרד, והקללה חזרה לאדון האופל חזרה והוא מת.

אבל לפני זה היא מתה, מתה.

לילי מתה.

הוא הרג אותה, אדון האופל הרג אותה.

הוא מצא אותה, דמבלדור נכשל.

אז היום זהו יום נורא עצוב, כי לילי מתה.

הלכתי לדמבלדור.

חשבתי שאמצא אותו שמח, סוף סוף אדון האופל הובס.

מסדר עוף החול ניצח.

אבל לא.

דמבלדור ישב ליד שולחן, עם הגב אליי.

ובכה, בכה בכי תמרורים.

כתפיו רעדו.

מעולם לא ראיתי אותו בוכה.

תמיד הוא היה שמח.

אבל לא היום, היום הוא בכה בכי תמרורים.

התכוונתי לחזור לביתי, ולדבר איתו אחרי זה.

אבל הוא הסתובב אליי והביט בי.

עיניו הכחולות הביעו צער עמוק לאין שיעור.

והוא אמר לי.

סוורוס אתה צודק נכשלתי.

אני אגן עליך עכשיו.

וכשוולדמורט יחזור, והוא יחזור.

תצטרך לבחור.

ואתה יכול לבחור בו, כי אני נכשלתי, לא מלאתי את חלקי בעסקה.

הבטתי בעיניו וידעתי שאני יבחר בדמבלדור.

מכמה סיבות.

1. הוא באמת הצטער בצערי ובמותה.

2. אני רוצה לנקום.

3. אני רוצה להיות טוב.

4. זה מה שלילי היתה רוצה שאעשה.

אבל למרות שאני גאה בעצמי על ההחלטה, אני מלא עצב, עצב עמוק.

כי היא מתה.

מתה, והיא לא תחזור.

שלך הנסיך חצוי הדם.

הפרק הקודם		הפרק הבא