קוסם בלח"י

דרך אגב אברמ'קה תגיד תודה. יש פרק על שמך.

יצחק קם מוקדם מהרגיל כדי להשכים לתפילה הנץ.

הוא הגיע לבית כנסת וראה את יעקב יושב במקומו הרגיל. יצחק התיישב לידו והחל להתפלל באדיקות.

"המזוודה מוכנה? ארזת הכל?" שאל יעקב בלחישה.

"כן, אני מוכן לצאת אבל נצטרך ללכת קודם הביתה לא הבאתי את המזוודה איתי. וגם אני צריך להיפרד מכולם." ענה יצחק בלחישה. והמשיך להתפלל.

"גם מיוסף ובנימין?" שאל יעקב בחיוך. אחיו הגדולים של יצחק ואחיו הקטנים של יעקב לא היו ביחסים טובים איתם. שניהם חלקו איתם בדעותיהם. הם היו יותר בקטע הגנה מאשר הלח"י.

"גם מהם, הם אחים שלי." ענה יצחק בחיוך. 

"ראית את הרשימה של הילדים?" יצחק הנהן וסימן ליעקב לשתוק כי הוא רוצה להתרכז בתפילה.

יעקב נאנח אבל התפלל גם הוא.

-----------------------------------------------

"אני כבר מתגעגעת." אמרה אמו של יצחק וחיבקה אותו חיבוק מוחץ עצמות.

"גם אני." אמר אביו ולחץ את ידו בגבריות.

"יצי!!!!" צווחה חנה וקפצה עליו לחיבוק גדול.

"תעזבי את יצי גם אני רוצה!" צעקה מירי והסתרחרה הישר אל ידיו של יצחק.

"עוד קוסם מה?" אמר יוסי ולחץ את ידו בחיבה. "רק אל תעשה שטויות." הוסיף בנימין. "אוך שתוק ותן לו להיפרד כראוי." אמר יוסי ותקע מרפק בצלעותיו של בנימין.

במהרה גם יעקב הצטרף להתקוטטות הקטנה בין האחים. יצחק הרים את ראשו והבחין את אברהם אחיו הקטן ממנו בשנה עומד בצד. עצוב. מדוכא.

"היי אברומ'קה אל תהיה עצוב. אני אחזור לפעמים לשבתות. ואשלח מכתבים יום יום. אם תרצה." 

אברהם לא ענה. הוא משך בכתפיו.

"איך אוכל ללכת לביה"ס בלעדיך? כל חיי אני איתך. אני יודע שאתה הולך לפעולות בלח"י ולא אומר כלום. אבל אני מת מדאגה. ועכשיו.." הוא משך בכתפיו. "אני יודע שזה איזושהי תחבולה. אבל עכשיו? איך אדע אם אתה בסדר? איך  אדע שלא הסתבכת בצרות?" אמר אברהם בקול חנוק והביט ביצחק בעיניים מלאות דמעות.

יצחק הביט בו. מעולם לא ידעתי שהוא רוחש לי כל כך הרבה אהבה. איך לא שמתי לב שהוא מבחין בי חומק מהבית כמעט כל ערב? חשב יצחק.

"תבטיח לי שתשמור על עצמך." אמר אברהם לבסוף.

"מבטיח."

"אני יודע שזה לא גברי אבל בכל זאת.." אמר יצחק ואימץ את אברהם לחיבוק גדול.

הפרק הקודם		הפרק הבא