הניצוץ

פרק חדש!

אז הפרק הזה מפורסם היום, למרות התכנון שלי לפרסם אותו ביום ראשון (תמסרו תודה לבחורה עם הנבוט)...

אשמח שתגידו לי מה אתם חושבים על קאמר:)

ועוד שאלה- מה עדיף:

1- לעשות עד סוף הפאנפיק פרקים כמו פה (לפני נקודות מבט של מישהו)

2- לעשות עד סוף הפאנפיק הפרקים שהם מנקודת מבט של מישהו מלמעלה (בלי מחשבות/רגשות מסויימים)

3- לעשות עד סוף הפאנפיק כמו בפרק הראשון (שזה מחולק, כל פרק הוא מנקודת מבט של כמה אנשים)

תענו לי בתגובות^ :)

הפרק מוקדש ל... 'אפרת פוטר הלר'! תודה על כל התגובות!

אז הנה סוף סוך הפרק...

תהנו❤

--

קאמר

קאמר שכבה על מיטתה והביטה בחלון באדישות. האוזניות היו כרגיל בתוך אוזניה, והשיר התנגן בפלאפון על רמת הקול הכי גבוהה.
כבר כמה ימים שהיא ככה. מהרגע שהיא חוזרת מבית הספר היא מסתגרת בחדרה ומציירת. היא אפילו לא אוכלת לפני.

מאז שהיא זוכגת את עצמה, ציור היה בשבילה רגע של שלווה. כל פעם שהיא הייתה לחוצה היא הייתה יושבת ומציירת.
ועכשיו היא הייתה מאוד לחוצה.
אילולא אחיה, זיירן, היא כנראה גם לא הייתה אוכלת. היא הניחה שהוריה מקיימים את המשפט 'רחוק מהעין, רחוק מהלב' בכל כוחם.
זה לא היה לגמרי אשמתם. טוב, אולי כן... מאז ומתמיד היא הייתה הילדה הדחויה. זה התחיל מהבית, עבר לגן, ועכשיו גם בבית הספר... לפחות לא היו לה תקוות גדולות שעכשיו זה יהיה אחרת.
לאחר כמה דקות של שרבוט קאמר הטתה את ראשה וניסתה להבין מה היא מציירת. H גדולה עם חיות מצוירות מסביב... היא תלשה את הדף מהמחברת שלה ונאנחה. זה כל מה שהיא הצליחה לחשוב עליו בזמן האחרון. זו הייתה הפעם הראשונה שהיא הרשתה לעצמה לקוות שהפעם זה יהיה אחרת. שהפעם אף אחד לא יצחק עליה, היא לא תצטרך להתעמת עם אף-אחד כדי שיפסיקו להציק לה, היא לא תהיה דחויה...
היא קימטה את הדף וזרקה אותו לפח הקטן שליד שולחנה, שכבר היה מלא עד גדותיו. הדף נפל והתגלגל על הרצפה עד שהגיע לרגליה. היא נאנחה שוב.

תקווה זה לטיפשים.
דפיקות נשמעו על הדלת. "קאמר?" הוא מלמל עוד כמה דברים, אבל היא לא שמעה. היא הורידה את האוזניות בדיוק בשביל לשמוע אותו אומר את המשפט שחיכתה לו יותר מכל. "קיבלת מכתב..." היסוס קל נשמע בדבריו לפני שהוא המשיך. "מכתב מהוגוורטס."
קאמר פתחה את דלת חדרה בתנופה. "אפשר?" היא השתדלה שקולה ישמע אדיש כמה שיותר, אבל זיירן שמע את ההתרגשות.
"קחי," הוא חייך אליה, והושיט לה את המכתב כשהוא מחזיק באחת מקצוותיו. היא אחזה בקצה השני וניסתה לקחת את המכתב, אבל הוא לא עזב. "ותיזהרי..." עצב נשמע בקולו. הוא שחרר את המכתב והלך.
קאמר הביטה בגבו המתרחק, ואז סגרה את הדלת בשקט והתיישבה על מיטתה. סוף סוף! היא מיששה את המכתב בידיה כדי לוודא שהוא אמיתי. זו האפשרות היחידה שלה לחיות חיים נורמליים.
היא השתדלה שלא לחשוב על התקווה שלה שזה באמת יקרה. פעם אחרונה שהיא קיוותה היה ביום הולדת 7 שלה. היא קיוותה ליום הולדת עם המשפחה, שהם ילכו לגן חיות או לגלידה... באותו יום הודיעו לה בפעם הראשונה בחיים שלה שהיא מסולקת מבית הספר, והוריה ריתקו אותה בחדרה כעונש עד למחרת בבוקר. הכאב על כך שתקוותיה התנפצו היה חזק יותר מהכאב שסילקו אותה מבית הספר.
מאז היא הפסיקה לקוות.
קאמר פתחה בזהירות את המעטפה. היא הוציאה את שני דפי-הקלף הראשונים, בהם הייתה ההזמנה להוגוורטס והפתק עליו הייתה אמורה לחתום, וקראה אותם במהירות. לאחר מכן היא הניחה אותם בצד והוציאה את הדף השלישי.
זה היה קלף גדול, מעוטר במסגרת מאוירת, שאחרי בחינה מדוקדקת היא ראתה שאלו ארבעת החיות של ארבעת הבתים, שמצוירות שוב ושוב בדיו שחורה. קאמר יישרה את המכתב והחלה לקרוא.

בית הספר הוגוורטס

תלבושת
תלמידי השנה הראשונה נדרשים להצטייד בפריטי הלבוש הבאים:
1. שלוש גלימות עבודה פשוטות (צבע שחור)
2. כובע מחודד פשוט אחד (שחור) לשימוש יומיומי
3. גלימת חורף (שחורה, אבזמי כסף)
4. זוג אחד של כפפות שחורות שמכסות רק את כף היד, עד קו האצבעות (שחורות); זוג אחד של כפפות הגנה (מעור דרקון או חומר דומה)
5. כובע גרב, כובע 'גנבים' (שחור, פשוט)
נא לדאוג שכל בגדי התלמיד יישאו תווית עם שמו.

ספרי לימוד
כל תלמיד נדרש להצטייד בעותק של כל אחד מהספרים הבאים:
ספר הכשפים הבסיסי (רמה א') מאת מירנדה גוזלי
תולדות הכישוף מאת בתחולדה בגשוט
אלף עשבים ופטריות קסומות מאת פילידה שורש
תורת הטבע: מדריך הסוואה בסיסי מאת פליקס לנג'ר
מרקחות ושיקויי קסם מאת ארסניוס מיליליטר
קסמי מתקפה (רמה א') מאת ג'רלד ג'ונסון
כוחות האופל: מדריך להגנה עצמית מאת קוונטין טרימבל
התגנבות למתחילים מאת ליינה ראמוס

ציוד נוסף
1 שרביט (מקבלים בהוגוורטס)
1 קדרה (ברזל, מידה 2; ברזל, מידה 5)
1 מערכת בקבוקים (זכוכית או קריסטל)
1 טלסקופ
1 זוג מאזניים מנחושת

* כל הציוד יינתן בבית הספר, ביום הראשון ללימודים. נא להקפיד לקחת בדיוק רק את מה שאתם צריכים. סה"כ הציוד של השנה הראשונה עולה 15 אוניות זהב *

נוסף לזאת מותר לתלמידים להביא עמם ינשוף, חתול או זאב.

קאמר שפשפה את עיניה. כל כך הרבה פריטים. היא ידעה שהוריה עשירים, אבל היא לא הייתה בטוחה שהם יסכימו להוציא עליה כל כך הרבה כסף. היא קראה שוב את החלק האחרון של המכתב. כל הציוד יינתן בבית הספר... קאמר מצמצה בעיניה. מוזר. למה שהם לא ילכו למקום כמו סימטת דיאגון בשביל לקנות את הציוד ללימודים? היא הניחה את הרשימה על השולחן והרימה את הפתק הקטן בזהירות. זהו. ברגע שהיא תחתום על הפתק, היא תהיה חייבת לבוא.
קאמר לקחה עט והחזיקה אותו מעל הדף. היא היססה רגע, ואז כתבה את שמה, וברגע שהדף נעלם היא נשמה לרווחה.
ולמרות השמחה על כך שהיא הולכת להוגוורטס - שהיא תוכל סוף סוף לפעול, לגרום להוריה להתגאות בה, להפסיק להיות דחויה - במקום קטן היא הרגישה פחד.
תיזהרי...

הפרק הקודם		הפרק הבא