שלד בארון הקבורה

הבזקי אור אדומים וכחולים מילאו את החדר וטסו ממקום למקום ככוכבי שביט, מלווים באוושות ובצעקות התלמידים. אגרטל התנפץ, דגל הושחת וערסל נותק מכבליו, והתלמידים המשיכו לירות כשפים, עיוורים לכל דבר מלבד האויבים שלהם. בכל מקום נשמעו צעקות של תלמידים בעודם מתחמקים מקללות או מחטיאים ופוגעים במדף ספרים נמוך, קריאות ניצחון של כאלה שניצחו בדו קרב וממהרים להעיר את יריביהם ולהסיר מעליהם את הקללות, וזעקות של כאלה שנקלעו תחת מדף או מראה שנופצה בכישוף והמטירה עליהם מאות שברי זכוכית. כולם היו חדורים לוח לחימה ונעו במרץ כאילו חייהם תלויים בכך, וזה באמת היה נכון. זכריה סמית' ירה כישופים על ימין ועל שמאל והפיל לא רק את לונה, יריבתו, אלא גם נערים אקראים שעמדו בטווח השרביט שלו; דין תומאס השתולל בלי שרביט והתעתק במגושם ממקום למקום, מבהיל ומבריח תלמידים; חנה אבוט רצה והתכופפה כמו לוליינית והסתחררה על פני החדר בעודה שרביטה יורה לחשים לכל כיוון בתקווה לנתרל את דניס קריווי שהיה יריבה, ואנתוני גולדשטיין הסתתר תחת מיטה רחבת ידיים במטרה לקיים מארב ליריבתו, רומילדה ויין.

עם כל קולות הרעש והבזקי הפיצוץ היה ניתן להניח שאף אחד לא יבחין בדלת נפתחת ובראשה עטור השערות של הרמיוני ג'ין גריינג'ר שהשתרבב פנימה, אבל קולין קריווי חד האבחנה ראה את הרמיוני.

הוא ירה מקצה שרביטו נורת אזהרה אדומה למעלה, אך איש לא שם לב, אלא אם כן מחשיבים את דניס ששמט את שרביטו בהפתעה וכמעט מיד נורה בבטן בכישוף הלם.

קולין נאנח והניף את שרביטו בשנית. הפעם בקע ממנו קול צופר מחריש אוזניים, שאילץ את כולם לשמוט את שרביטיהם ולשוחח על אוזניהם. קולות הפיצוץ נדמו ואת מקומם מילאו קירקוש מאות השרביטים שנפלו ארצה בבת אחת.

כעבור פחות משניה הפיל גם קולין את שרביטו כנגד רצונו והקול השתתק.

"היי, הרמיוני," אמר בקול מתנצל לנערה שפניה כווצו בכאב.

כל הנערים הסתובבו אל דלת החדר והביטו בראש שהשתרבב מסף הדלת.

"היי, חבר'ה," אמרה הרמיוני ונקשה בשרביטה על אוזנה, ככל הנראה כדי להפסיק את קולות הציפצוף שנשמעו בו.

"איחרת," אמר זכריה בקרירות.

"תודה שהזכרת את זה," השיבה הרמיוני בנימה שלא הייתה שונה במיוחד משלו. "מצאתי מתגייס חדש," הוסיפה כעבור שניה בעליזות לכיוון קולין בעודה פותחת את הדלת וחושפת את הנער.

בלורית שיער בלונדינית בהירה - עור חיוור - עיניים שקועות - גבות דקיקות - סנטר מחודד -

"מאלפוי," פלט דין בהלם.

"כן," הסכימה איתו הרמיוני באותה נימה שבה הייתה אומרת, "לדם דרקון יש שנים עשר שימושים".

הרמיוני דחפה את הנער הנבוך פנימה וטרקה אחריה את הדלת. הוא הביט סביבו במבט ביישן וקיווה למבט מעודדים ולמילים חמות, אך מצא רק מבטים צוננים ועיניים צורבות.

"א - אם את - אתם לא רוצים או - אותי כאן, אני א - אלך," גימגם במהירות וסומק ארגמני התפשט על לחיו.

"כן, בבקשה," אמרה זכריה.

"ממש לא." סירבה הרמיוני בתוקף. "אנחנו צריכים אותו. ואני סומכת עליו, אני עורבת לו."

דממה.

מאלפוי השפיל את מבטו.

"למה אתם מחכים?" הרימה הרמיוני את קולה. "תחזרו להתאמן!"

נשמעו כמה רטינות ואנחות חרישיות ובהינף שרביט חזרו קולות הפיצוץ למלא את החדר.

"מה קורה?" פנה קולין להרמיוני בעניין.

"נאלצנו לברוח מפינגן," אמרה הרמיוני מבלי לפרט. "אבל אני חושבת שעשינו עבודה טובה. הוא לא יטריד אותנו בזמן הקרוב."

קולין הינהן אבל לא נראה מרוכז. הוא פנה אל מאלפוי והרים את ראשו בעזרת אצבעו. "מה שמך?" שאל כשעיניו צלובות לעיניו של מאלפוי.

"דראקו מאלפוי." השיב הנער המפוחד.

"למה אתה רוצה לעזור לנו?" המשיך קולין.

דראקו שלח מבט אל הרמיוני בתקווה שתפסיק את החקירה, אך זו לא הוציאה הגה מהפה.

"אני לא מסכים עם הדעת של וולדמו - "

"יש טאבו על השם!" סינן קולין.

"אני לא מסכים עם הדעות של אדון האופל," דראקו חזר בקול קטן יותר מקודם. "אני מפחד ממנו, קצת. הוא הורג אנשים על היותם בוצדמים - "

מבט כועס מצידו של קולין.

"- זאת אומרת, בני מוגלגים," דראקו גימגם וניסה שקולו ישמע יציב. "אני פגשתי גם אותו וגם את עדנה רי - "

"טאבו!" נהם קולין והניח יד על פיו של דראקו כדי לחסום את המשך המילה.

עיניו של דראקו התרוצצו בבהלה.

קולין שיחרר את היד, וכשדראקו עמד להמשיך הוא הפטיר: "מספיק בשביל, אם גריינג'ר עורבת לך. לך," הצביע לכיוון שדה הקרב המאולתר. "אני מקווה שלמדת קצת להילחם עם אוכלי המוות." קולו היה ספוג לעג.

דראקו נמלט לכיוון הקרב.

"הפחדת אותו מוות," אמרה הרמיוני.

קולין הזעיף את פניו. "אני לא סומך עליו."

"שמתי לב לזה כשקראת לו גריינג'ר מולי," השיבה הרמיוני בעוקצנות.

קולין הביט בה בשעשוע ואז נשק ללחיה. "אני מצטער, אני רק קצת מתוח - היי, מה זה שם?!" צעק והזדרז לטפל באיזו בעיה בין התלמידים.

הרמיוני נאנחה ושלפה את שרביטה, ורצה בעיקבותיו; כרגיל, מוכנה להקריב את כולה למען תבוסת הרידלים.

הפרק הקודם		הפרק הבא