ג'יימס מאלפוי-פוטר

לוציוס נכנס לחדר לאחר שטומי עזב אותו, הוא התיישב מול הארי.
"אז מה פוטר?" הוא חייך "איך ההפתעה?"
הארי רק החמיץ את פניו
"אה לא מוצאת חן בעייניך? אני מצטער. באחד הראיונות שלך לריטה סקיטר, כן קראתי את כולם" לוציוס הוסיף למראה עיניו המופתעות של הארי "אתה אמרת שהדבר שהכי היית רוצה זו משפחה רגילה"

הארי הנהן זה באמת מה שתמיד רצה משפחה עם אבא ואימא וילדים ששצוחקים ובוכים ומדברים ורבים אבל תמיד יש להם אחד את השני, כי נם משפחה.
"אז כנראה לא תמיד מגשימים חלומות, כי המשפחה שלך בהחלט לא רגילה" לוציוס נהנה לדבר אל הארי  כשהוא יושב מוכה על הריצפה והוא מעליו.
הוא ידע לקרוא את נקודותיו הרגישות של הארי.
והוא צדק שכן אגרופיו של הארי נקמצו בכעס.
"יש לי את המשפחה הכי רגילה בעולם והכי טובה בעולם" הירוק בעיניו של הארי בער.
"כמה מאכזב זה שאני חלק מאותה משפחה" לוציוס חייך חיוך מקסים.
הארי הרכין את ראשו מה שנכון נכון.
"ובגלל שאנחנו כה קרובים אחד לשני ובתור בני משפחה אני מרשה לעצמי לבקש ממך בקשה קטנה"
"נו" כל סנטימטר בפניו של הארי אמר גם-אם-תבקש-ממני-להרוג-את-עצמך-אני-לא-יסכים
"אז ככה" לוציוס רכן קדימה ובבת אחת פניו הפכו רציניות.


17 שנים קודם. יום לפני הקרב על הווגוורטס.

לוציוס נכנס לבית ברחוב הצדדי בהוגסמיד.
אדם עטוי ברדס נעמד מולו לוציוס הפשיל את שרבולו וחשף את זרועו האדם הינהן ופינה ללוציוס את המעבר.
רעד עבר בלוציוס כשהוא פתח את הדלת האחרונה במסדרון החשוך.
"שלום לוציוס אתה יכול לשבת"
לוציוס נשאר לעמוד לאות כבוד
"האדון קרא לי" הוא אמר
"כן, טוב שבאת לוציוס שב" הוא ציווה כעת ולוציוס התיישב.
"מחר תהיה התקיפה" וולדמורט ניגש ישר לעניין מביט לעבר האח "אנחנו התכוננו הרבה ואין סיבה בעולם שניכשל."
"אנחנו לא ניכשל" לוציויס הסכים
"אבל אם יש סיכוי קל שבקלים שמשו ישתבש אנחנו נהיה חייבים להיות מוכנים לזה" וולדמורט הסתכל על לוציוס עכשיו בעיניו האדומות.
"הארי פוטר אולי ילד אבל יש לו הרבה אנשים ששומרים עליו, ואם ויקרה ומשו יקרה לי אני--"
"לא יקרה כלום לאדוני אנחנו נצליח"
נראה שוולדמורט ממש מתגבר על עצמו בשביל לא לקלל את לוציוס על כך שהוא קטע אותו.
"אני רוצה לוודאות שאני יישאר בחיים. ולכן במצב שאני ימות, אתה תיהיה אחראי להחיות אותי חזרה"
לוציוס לא שאל איך, וולדמורט יסביר הכל.
"בטח שמעת על אבן האוב, היא נמצאת אצל פוטר חזיתי את זה, אני לא צריך אותה כרגע אבל אם יקרה לי משו אני סומך עלייך שתשיג אותה ותחיה אותי בחזרה"
"אנחנו לא נזדקק לזה" לוציוס לחש
"ובכל זאת" העיניים האדומות "אני רוצה שתנדור את הנדר הכובל, למקרה שבו קצת אהמ, תפחד"
וולדמורט נעמד "אתה לוציוס מאלפוי תתחייב שבאם ואני הלורד וולדמורט ימות אתה תשיג את אבן האוב ותחיה אותי"
 

הפרק הקודם		הפרק הבא