המחלקה הקסומה

פרק 8

דראקו הלך בצעדיים איטיים לכיוון חדר האוכל , הוא יכל לשמוע בבירור את שאר הילדים, הם צחקו .

דראקו לא הבין איך הם יכולים לצחוק כשהם נמצאים במקום כזה .

הוא נכנס למתחם הסלון , אלודי ישבה שם ושיחקה משחק קלפים לבדה , היא הסתכלה עליו לרגע קצר במבט לא מובן וחזרה למשחק שמולה .

דראקו חשב לרגע לשאול למה היא לא נמצאת בחדר האוכל עם שאר הילדים אך התחרט, למה שיהי ה לו אכפת ? זה לא שלה יהיה אכפת ממנו.

אבל היה משהו בה שעניין את דראקו, כאילו כל הבגדים הגדולים השחורים שלבשה היו תחפושת לא מוצלחת .

השקט שנדף ממנה , שקט סוער ונורא .

זה משהו שדראקו לא הבין, למרות שהרגיש את אותו הדבר , הוא פשוט לא הבין איך יכול להיות שיש עוד אדם בעולם שמרגיש כמוהו, שגם מבלי לדבר אפשר לדעת שהוא פצוע .

דראקו נדהם ממחשבותיו , הוא לא פצוע , הוא בסד- בעצם, בסדר זו המילה האחרונה שדראקו היה נותן לעצמו .

הוא התנער מהמחשבות ונכנס אל חדר האוכל , מנסה להראות מרשים כמו שמאלפוי צריך להראות.

אך זה לא עבד לו , הוא היה נראה מעורער ולחץ גדול נפל עליו כשהבין שכל המבטים עליו .

“דראקו ! בדיוק בזמן “ הוא ניצל על ידי קולה של אנה, האחות הנחמדה שדיברה איתו כמה שעות לפני כן

היא הגישה לו צלחת וסכום ושאלה במהירות מה הוא מעוניין לאכול .

המבחר לא היה עצום כמו של הוגוורטס , היה שם רק אורז, עוף, תבשיל שדמה קצת לפשטידת כליות לא מוצלחת .

“רק אורז ועוף בבקשה” אמר דראקו בקול שקט , הוא לא הבין מה קרה לו, ממתי הוא כזה גלמוד ומושפל ? הוא הרגיש כמו אכזבה מהלכת , לא כמו המאלפוי המוכר

באותו הרגע דראקו רצה פשוט מאוד להתכווץ לתוך עצמו ולא ליצור שום קשר עם שום יצור חי אפשרי .

אנה הגישה לו את הצלחת ודראקו הלך לסוף השולחן והתיישב לצד נערה שנערתה בערך בגילו, היה לה שיער חום שנאסף לקוקו גבוה, דראקו קיווה שאף אחד לא ידבר איתו אך לא זה היה המצב .

“איך קוראים לך ?” נשמע קול צפצפני מהצד השני של השולחן , דראקו הרים את ראשו , זו הייתה ילדה אולי בת 13 עם משקפיים גדולים ופרצוף שהזכיר לדראקו עורב , עיניים קטנות ואף גדול וארוך .

דראקו הרגיש מוזר ששאלו אותו את השאלה הזו , כולם ידעו מיהו , מאלפוי היה שם מכובד בעולם הקוסמים.

לפני שדראקו ענה הוא הסתכל על שאר הילדים ,

היו שם 8 ילדים לא כולל דראקו עצמו , הוא בחן אותם לרגע , היה שם נער גבוה עם שיער אדום כהה , נערה בלונדינית עם עיניים כחולות וחדות , הילדה שנראתה בת 13 עם פרצוף העורב .

נערה נוספת , עורה בצבע מוקה , היא הייתה מלאה ועינייה היו רכות, עוד ילד , שיערו חום ומתולתל 

ועינייו קטנות ושחורות , הוא נשם מהפה ודראקו תיעב אותו רק על זה .

נערה עם שיער ורוד בוהק , ככל הנראה מטמורפמאגוס, כל ידייה היו צלקות עמוקות , חלקן נראו ישנות ולחקן פחות , פרצופה היה מכורה לדראקו

אך דראקו ידע שאולי יראה אנשים מוכרים , בכל זאת הוגוורטס היה הבית ספר היחיד לקוסמות באנגליה.

אך דראקו לא הכיר הרבה אנשים בהוגוורטס , כולם הכירו אותו.

ונערה נוספת , בעלת שיער חום וחלק , עורה היה כהה והיו לה עיניים גדולות וכהות גם כן .

“נו?” שאלה עוד פעם הילדה עם הפרצוף עורב

אך הפעם הזאת הנער הגבוה לצידה ניסה להשתיקה , כנראה שהוא זיהה את דראקו

“דראקו” אמר דראקו בקצרה , חוזר אל צלחתו .

“אני בתי “ היא ענתה

דראקו לא הגיב לדבריה , היא עיקמה את פרצופה והמשיכה .

“מאיפה אתה ? “

“ווילטשייר” 

“בן כמה אתה ?”

“16 “ הילדה החלה לעלות לדראקו על העצבים , אלמלא הנער הגבוה שישב לצידה לא היה עוצר אותה , דראקו היה מרביץ לה , מבלי אפילו להתחשב שכך שהיא ילדה קטנה .

דראקו סיים את צלחתו בקלות , אפילו הטעם לא היה כזה נורא כמו שחשב .
הוא הניח את הצלחת בכיור כמו שאר הילדים ויצא מחדר האוכל אל כיוון חדרו

“הי , דראקו נכון ?” קרא מישהו בקולו , דראקו היה עייף ועצבני ולא רצה לעשות דבר , אבל הוא נעצר בכל מקרה

זה היה הנער , הוא ישב עם הנערה עם השיער הורוד בקצה הסלון .

“תשב איתנו ?” הציע הנער , דראקו בחן את ההצעה , הוא רצה לחדרו , לשכב על מיטתו ולישון

מצד שני הוא גם היה משועמם וידע שבמוקדם או במאוחר הוא יצטרך בן ברית

שכן דראקו לא הסכים  לרעיון שמישהו במקום הארור הזה יהיה חבר שלו .

לאחר קצת מחשבה הוא נשם עמוק והלך לכיוון הנער והנערה בקצה הסלון .

היי חברים הנה עוד פרק , אני יודעת שבנתיים משעמם אבל תשארו ותגלו סודות ...

ת"ב??

הפרק הקודם		הפרק הבא