נוויל לונגבוטום- הסיפור האמיתי

נוויל פתח את התיבה והוא ראה בפנים מראה קטנה.

נוויל הוציא אותה מהתיבה וישר כשהמראה יצאה מהתיבה היא גדלה.

היא היתה עכשיו יותר גבוהה מנוויל ויותר רחבה ממנו.

נוויל הסתכל במראה והוא ראה את עצמו, את הוריו ואת סבתא שלו.

ההורים שלו הסתכלו עליו בחיבה וסבתא שלו אמרה לו:

"אני גאה בך נוויל.

קיבלת בכל המקצועות קס"מ בבחינה.

אפילו בשינויי צורה הצלחת."

ואז התמונה השתנתה.

ראו את סנייפ אומר:

"הו הללו את הלונגבוטום הגאון שהציל אותי מחרגול!

הו הללו את הלונגבוטום בעל השכל הגדול!"

וכל התלמידים צחקו על סנייפ ונתנו לנוויל כיפים.

הארי אמר:

"מה נשמע נוויל חברי הטוב ביותר?"

ורון אמר:

"לפחות אני שני אחרי הלונגבוטום."

זה הראה את לנוויל את משאלת לבו.

נוויל היה יכול להשאר שם דקות, שעות, ימים, חודשים, שנים

אבל אלבוס דמבלדור בא ואמר לו:

"נוויל, בוא המראה הזאת כבר הרגה אנשים לפניך הם פשוט נשארו כאן.

לא אכלו ולא שתו ויום אחד הם פשוט מתו.

בוא אני אסביר לך מה זו המראה הזאת, וכל מה שאתה צריך לדעת."

נוויל יצא עם דמבלדור ועם המראה מהיער האסור והם הלכו למשרד של דמבלדור.

דמבלדור אמר לו:

"תקפוץ לתוך הכלי הכחול.

אני אקפוץ אחריך ואני אראה לך משהו שיסביר לך כמה דברים לא מובנים."

נוויל קפץ לכלי והוא ראה חיזיון בפנים.

דמבלדור קפץ אחריו והם הסתכלו על החיזיון.

בחיזיון הם היו ליד ילד בערך בגיל 16 שדיבר עם מורה וחבורת ילדים.

המורה אמר:

"רוזייר, מקנייר, פעם אחרונה שאני מבקש

תכינו לי חיבור באורך 10 סנטימטר על השיקוי פולימיצי."

הילד שליד נוויל ודמבלדור אמר:

"קח אדוני הבאתי לך חבילה של אננסים מסוכרים."

"תודה טום!"

קלעת בול, זה המאכל האהוב עלי."

אחרי שכל הילדים יצאו טום נשאר ושאל את המורה:

"פרופסור סלגהורן, אתה יכול להגיד לי מה אתה יודע על הורוקרוקסים?"

ואז נשמעו צעקות חזקות שאמרו:

"אני לא יודע כלום עכשיו עוף מפה ועל תחזור לעולם!"

דמבלדור ונוויל יצאו מהכלי ודמבלדור אמר לו:

"נוויל, כמו שראית החיזיון הזה קטוע.

הפרופסור שהיה שם שינה בזיכרונות שלו את זה לפני שהוא הסכים להראות לי את החיזיון."

"והילד שנשאר בסוף נוויל?

לילד הזה קראו טום רידל, או בשם יותר מוכר לך: לורד וולדמורט בצעירותו."

נוויל השמיע יבבה של פחד.

"פחד מהשם רק מגביר את הפחד מהדבר עצמו נוויל."

נוויל הנהן אבל לא הבין.

דמבלדור הסביר לו:

"למראה הזאת קוראים הראי של ינפתא.

היא מראה את משאלת לבך הכמוסה ביותר."

שמעת את המלה הורוקרוקסים נכון?"

נוויל הנהן ודמבלדור הסביר לו מה זה הורוקרוקסים (הערת המחבר: אין לי כוח להסביר את זה אז אני מקצר את החלק הזה)

נוויל ידע עכשיו מה זה הורוקרוקסים,

קסם אפל ומרושע.

ואז דמבלדור אמר:

"ובזכותך נוויל הצלחנו לגלות הורקרוקס אחד."

"יש עוד הורקרוקסים אבל זה התחלה."

"המראה שאתה רואה מולך היא הורוקרוס.

אני יודע את זה בגלל הרוע שהיא מפיצה כשהיא מוציאה אנשים מדעתם."

דמבלדור זימן אש אדומה עם נשרים בתוכה ואריות וחיות אבל הוא צימק אותה לתוך כלי דק אבל ארוך.

הוא הכניס את המראה והמראה התפוררה.

מהמראה יצאו מלא פרצופים בלי אף עשויים מאוויר.

והורקרוקס אחד הושמד.

שעה מאוחר יותר:

כולם היו בחדר אוכל ודמבלדור הכריז על המנצחים בגביע הבתים.

סלית'רין הובילו על כולם בהרבה אבל דמבלדור הביא נקודות של הרגע האחרון.

הוא הביא נקודות להארי, רון ולהרמיוני ואחרי זה גריפינדור היו בתיקו עם סלית'רין.

ואז דמבלדור אמר:

"יש כל מיני סוגי גבורה,

נדרש אומץ רב כדי להתנגד לאויבים שלנו, אך לא פחות כדי להתנגד לחברים שלנו.

לפיכך אני מעניק עשר נקודות למר נוויל לונגבוטום."

ונוויל היה מוכן להישבע שהוא ראה את דמבלדור קורץ אליו.

גריפינדור הרעישו כל כך משמחה ככה שאם היה פוגע עכשיו פצצת אטום אף אחד לא היה שומע אותה.

נוויל לא הספיק להסתכל על דמבלדור ומלא אנשים מגריפינדור באו לחבק אותו מרוב אושר.

ונוויל שמח מ2 סיבות:

1- הוא עזר לגריפינדור לנצח בגביע הבתים.

2- נוויל עזר להשמיד הורוקרוקס שהיה שייך לוולדמורט.

הבית של נוויל כאן.

בהוגוורטס.

הפרק הקודם