הארי פוטר והאדם-זאב

לא העלתי פרק כבר כמה ימים אז הנה😁

כפו על שני העצורים לשתות וריטסרום, אבל סיריוס לקח זאת ברצון, להוט להוכיח סוף סוף את חפותו.

"האם קוראים לך סיריוס אוריון בלק?"

"כן."

"האם קוראים לך פיטר פטיגרו?"

"כן."

"אדון בלק, מה קרה ב- 31 באוקטובר 1981? "

"ובכן, פיטר עמד לפגוש אותי איפשהו, אבל הוא לא עשה זאת. דאגתי אחרי דקה והלכתי לביתו. הוא היה ריק, ללא שום סימן למאבק. מיהרתי לפוטרים למקרה שמשהו יקרה. משהו קרה.” בזה הוא עצר ולקח נשימה עמוקה.

"עד שהגעתי לשם הארי היה אצל האגריד, והתווכחתי איתו. 'אני הסנדק שלו, אני צריך לטפל בו.' אבל האגריד סירב, אז הלכתי אחרי פיטר. תפסתי אותו והוא צעק שבגדתי בהם, כאילו הייתי עושה זאת אי פעם. הוא הוציא את שרביטו, פוצץ את הרחוב, השתנה ורץ לתוך הביוב. "

"בגדת בלילי וג'יימס פוטר?"

"לא. לעולם לא. אבל במובן מסוים, אני מניח שכן. הצעתי שיחליפו את שומר הסוד, שזה לא יהיה אני. שכנעתי אותם שפיטר יהיה. פיטר בגד בכולנו. " הוא אמר במרירות. החדר היה שקט לחלוטין, נאחז בכל מילה.

"טוב, מר פטיגרו, יש לך מה להגיד להגנתך?" פיטר שתק, ובהה בקרקע בבושה מסוימת.

"טוב," פתח השופט, אך נקטע על ידי פיטר.

"הוא היה הורג אותי! מה הייתי אמור לעשות?!? " פיטר היה במצוקה.

"היית צריך למות! היית צריך למות ולא לבגוד בחבריך! היינו עושים את אותו הדבר בשבילך! "

"סדר! תרגע!" סיריוס עדיין רתח, אך השתתק אחרי שיצר קשר עין עם ירחוני.

"כמו שאמרתי, אני חושב שאנחנו צריכים רגע לדון בזה. אני קורא להפסקה של 5 דקות." רוב האנשים קמו והלכו לחדר סמוך לדבר. לופין קם וניגש לדבר עם סיריוס, הארי נגרר מעט מאחוריו. סיריוס חייך, החיוך הראשון האמיתי מזה זמן מה.

"היי ירחוני." רמוס חייך בחזרה, אבל זה היה יותר חיוך עצוב, "היי."

"אוי, תפסיק להיראות כל כך עצוב כששום דבר לא באשמתך." בשלב זה הארי נגלה לעיניו.

"למה הארי כא-" הוא התחיל, אבל רמוס קטע אותו.

"לא כאן," הוא לחש. "אני אגיד לך אחר כך."

"היי?" אמר הארי, מתקרב אליהם בזהירות. פניו של סיריוס כמעט פרצו בחיוך, ואז נעצרו. מה לא בסדר? הוא לא נראה בריא. הוא החליט להתעלם מזה בינתיים.

"היי מיני-קרניים," הוא אמר. הפעם היה זה הארי שגיחך.

"רמוס קרא לי." הוא הסתובב, מצפה לראות אותו מאחוריו, אבל הוא לא היה שם. הוא דיבר עם פיטר. הארי הרים את ראשו, מנסה לשמוע מה הם אומרים. סיריוס הביט לאן שהארי הביט.

"הוא היה משתמש במופליאטו."

"מה-"

"סוג של כישוף השתקה, הוא גורם לזה שכל מי שמחוץ לשיחה לא יכול לשמוע על מה מדברים."

"מגניב!"

"כן, אני מניח שזה די מגניב" רמוס הופיע שוב, בעיניים בוערות. הארי העיף מבט אחד, ראה כמה הוא נראה כועס ואמר, "אוקיי אממ, ביי בינתיים אני מניח, אני אהיה במושב שלי, ביי!" וברח.

"אתה בסדר?" שאל סיריוס.

"בסדר? איך מישהו יכול להיות בסדר? הבוגד הגדול ביותר אי פעם- "

"רמוס, עצור." אמר סיריוס בעייפות. "כן זה רע, אבל לא כרגע, הם עומדים לחזור," אמר.

"בסדר, אתה צודק," רמוס נשם עמוק, "מצטער."

"נאא, אתה בסדר ולך מהר לשבת, הם יוצאים." רמוס חייך והחל ללכת משם.

"מתי הפכת לחכם?" הוא שאל רטורית.

"מאז ומתמיד," ענה סיריוס.

השופט כחכח בגרונו כשכולם ישבו שוב. "בית המשפט החליט. עבור מר סיריוס בלק, חנינה מלאה והתנצלות. מר פטיגרו, לעומת זאת, מאסר עולם באזקבאן. " סיריוס נשם לרווחה. סוף כל סוף!

אתם לא מבינים איזה אושר היה לתרגם ולקרוא את הפרק הזה🤩🤩🤩

תודה לכל הרשומים שלי (ולכל המגיבים ולכל הקוראים)😃

אשמח לתגובות

תהנו🖤🖤🖤

הפרק הקודם		הפרק הבא