זכרונותיו של סוורוס סנייפ

אוקי, אז היו לי כמה דברים כמו נופש משפחתי ומחנה ולכן לא העלתי עוד פרק.
תודה לכל הממליצים, בזכותכם הפאנפיק ברשימת המומלצים.
מי שלא המליץ - שימליץ.
תגובות יתקבלו בברכה.
תהנו.

ויתור זכויות לגי קי רולינג

דירוג הפאנפיק: PG

פאנדום: הארי פוטר

זאנר: עצוב

שיפ: ג'ן

תקציר: סוורוס סנייפ מת בקרב על הוגוורטס. הארי פוטר יורש אותו ומוצא זכרונות ילדות מעניינים.

למחרת הלכתי שוב לגן המשחקים וראיתי את לילי ופטוניה מתווכחות.

היה משהו מלחיץ בלילי כשהיא התווכחה, היה נראה כאילו היא כולה בוערת.

התקרבתי בשקט צעד ועוד צעד.

שמעתי שברי משפטים וזיהיתי כמה מילים כמו ''דמבלדור'', ''הוגוורטס'', ''קוסמים'' ועוד מילים בסגנון...

הרגשתי לא בנוח לצוטט לשיחה שלא מיועדת לאוזני, אז התקרבתי.

היתה רק בעיה אחת, הן היו עסוקות מידי בויכוח ולא שמו לב אלי.

פטוניה רצתה שלילי תבקש מדמבלדור שיאפשר לה ללמוד גם בהוגוורטס, לילי הסבירה לה שזה בלתי אפשרי, והכל התנהל בצעקות.

לילי צעקה על פטוניה שזה לא יעבוד,

שזה כמו לקחת ילד על 67 נקודות IQ ולשים אותו בכיתת מחוננים.

הילד יסבול וכל הכיתה תסבול.
פטוניה נעלבה כנראה מההשוואה אז היא החלה לצעוק על לילי שהיא אנוכית ולא דואגת לאחותה.

לילי הבינה מה היא עשתה אז היא נשמה נשימה עמוקה,

הניחה יד על פטוניה והתחילה להסביר לה שזה לא מקומה,

זה לא היה משנה לפטוניה כנראה כי היא הורידה את היד של לילי בעצבנות והלכה משם.
לילי התחילה לבכות,

היא נפלה על הרצפה ומיררה בבכי.
ניגשתי אליה והתחלתי לנחם אותה שלא קרה כלום,

פטוניה עוד תבין,

וגם אם לא, זה לא משנה כי אנחנו נהיה כבר בהוגוורטס,

כנראה שהדברים שלי לא עשו את מה שחשבתי שיעשו.
לילי קמה והחלה לצעוק עלי.

מה נראה לך שאתה עושה??

אתה מנסה לסכסך ביני לבין אחותי??

איך אתה מעז??

ילד מגודל??
ניסיתי להתקרב אליה,

אל תתקרב אלי אפילו!!
לך ממני,

תעזוב אותי,

קולה נשבר והיא החלה לבכות.
רציתי רק לבוא ולחבק אותה, אך היא ברחה הביתה.
איזה יום נהדר, איבדתי את לילי חשבתי לעצמי במרירות.

הפרק הקודם		הפרק הבא