שומרת הערים האבודות-פרוייקט אליקורן

  באיזה שהוא שלב בערב גם מארלה הגיעה כי היא שמעה שהולכת להיות הופעה פצצה.

בשעה 9 בערב בערך כל החבורה הייתה בשורה הראשונה מול הבמה.

כל האולם סרר חושך סמיך, פתאום קול של נערה פתח בשיר ראפ אולי הכי טוב שסופי שמעה בחיים שלה, השיר דיבר על זה שאולי אנחנו שונים אבל כולנו שווים את המאמץ.

בכל השיר היה חושך ובאמצע, בחלק הכי טוב, ניהיה אור רק על ג'ו וכמה צללים שנראו כמו בני אדם.

ג'ו נראתה מושלם היה לה ביד אחת כפפה בלי האצבעות שמלה שחורה צמודה וחולצת בטן.

ההופעה נמשכה כל הערב, היא הייתה ההופעה הכי טובה ביקום - במיוחד עם כל האפקטים של הצללים-.

בסוף ההופעה כולם הלכו הביתה וסופי ג'ו וחבריה גם הם, אבל ברגע שהם באו לזנק משם ג'ו אמרה: " עם את אמורה להיות צל שלא רואים אותך את ממש גרועה בזה".

אף אחד לא הבין למי היא מדברת עד אומבר יצאה מהצללים.

הפרק הקודם		הפרק הבא