וזה למה אסור להתעסק עם הזמן

"יש לך נמלים יבשות? הם לא נתנו לי לאכול כלום!" התחנן ריקטו.

הארינמל הכניס את יד... רגלו אל ה...כיס? זה היה כיס? שלו -אך רגע לפני ששלף משם את האוצר, ננער ואמר

"רגע, אתה לא ארינמל, אתה לא יכול לאכול נמלים! אתה בן א... אני פשוט אסביר לכם מה הולך פה!"

ריקטו ניפח את שפתיו והוציאן החוצה כשהן צמודות. בתנועת "ברוגז" אך לא אמר מילה.

הארינמל כחכח בגרונו בחשיבות, נהנה מהשקט המתוח, ופצח בסיפורו.

-כותב הפאנפיק חושב שזה המקום הנכון לספר לכם כמה דברים שוליים ומיותרים על הסיפור:

הקבצן עם הכינור היום יושב באותה פינת רחוב, עם שלט על צווארו "עזרו לי לקנות כינור כדי שאוכל לבקש ממכם שתעזרו לי לקנות אוכל"

כשלמרבה הפלא זה עוזר! אנשים אוהבים אותו יותר כשהוא לא מנגן!

הבחור עם השיער, ניסה לעבור את הכביש אבל נדרס מקומביין שבדיוק עבר שם. מסתבר שהוא כן היה צריך שריקטו יעזור לו לעבור את הכביש.

נהג המונית כעס על המקרה והפך לנהג קומביין.

הוא יושב היום בכלא על כך שדרס את הבחור.

מי שרוצה לענלות על קברו של הבחור, שיחפש את הקבר שכתוב עליו "זרלקוק" פשוט אף אחד לא זיהה אותו, ובהתחשב בכמות השיער שלו -גם לו היה חי, סביר להניח שלא היו מזהים אותו, ולכן השתמשו בעדת ראיה שטענה י שמעה אותו אומר "אני זרלקוק?" לעצמו לאחר המפגש עם ריקטו, שניות מספר לפני שנקצר לאבק דק.

האדם של ה"בוקר טוב" חטף מכה בראש, ומאז הוא חי במדינה מסווגת כלשהי, שבה תמיד יש בוקר, וכפי הנראה הוא אכן לא יזכה להפגש עם ריקטו שנית, כך שצדק זה האחרון כאשר אמר לו "בוקר טוב"...

אה, אבל הוא גם לא זוכר את אותו קרה כי הוא לא יודע מה נעשה איתו מאז המכה בראש.

הארינמל המעוך שרד את המעיכה, אבל לא שרד את הרגע שבו מר "בוקר טוב" החליק עליו כשחטף מכה בראש.

הקומביין התפוצץ לאחר שחלקי-אדם נכנסו בין האיזורים הרגישים שלו, והקבצן מכר את החלקים שלו -שהפכו לחללית בזמן הפיצוץ, והתעשר.

אך הוא ממשיך לקבץ נדבות, כי צוות של ארינמלים שבאו לפנות את הגופה המסכנה -חשבו שהכסף שלו הוא הירושה של המעוך המסכן.

עד כאן לפרק זה, בפרק הבא אני אמשיך למרוח אתכם עם מה-קרה-שם. :)

ביי ביי.

הפרק הקודם		הפרק הבא