מה אם היה ארפר?

טוב אז משעמם לי קצת, ובא לי תגובות, ואם לא אמרתי כבר אז תדרגו 5 כי למה לא. ואם למישהו יש רעיון לפאנפיק ובא לו שנעשה פאנפיק משותף שישלח אלי ינשוף, סתם כי גילתי שיש דבר כזה פאנפיקים משותפים ובא לי לנסות. קוריאה מהנה וכן כתבתי קוריאה ואין לי כוח לתקן, אלא החיים.

—--------

אז כן, לאחר שחשבתי מעט על השרביט נמאס לי לחשוב עליו והחלטתי לחשוב עליו מאוחר יותר. בעודי הולך הרמתי את ראשי, ופתאום הבנתי שאנחנו נמצאים מול קיר. לאט לאט חזרתי למציאות והתחלתי לשמוע.

"ארפר?"

"ארפר!"

"ארפר!!"

"מה?!!" עניתי וראיתי את ידיו של הארי מול עיני זזות.

"אה, לא יודע, פשוט היה נראה שאתה מסתכל על הקיר בצורה אלכסונית ומוזרה" הוא אמר, לרשום לעצמי לא לעשות חקירות פנימיות כשאני הולך ברחוב עם אנשים, הם ישאלו שאלות.

"לאן אנחנו הולכים?" שאלתי, כי ראיתי שלא הולכים לכיוון שבו משתמשים עם האבקה המגניבה.

"אנחנו עוברים ללונדון דרך הקיר ששם" הוא אמר והצביע על קיר בין סימטת חנויות לא רחוקה כל כך מאיתנו.

"לא צריך ללכת לבית ספר, הוא בלונדון??"

"לא." הוא ענה "אבל בלונדון נמצאת הרכבת לבית ספר"

"אה" עניתי "אתם לא קוסמים? אתם לא יכולים פשוט להשתגר לשם או להתעתק? או איך שאתם לא קוראים לזה?"

"אה אממ לא.." הוא ענה "זה חלק מההגנה של הגוורטס.." הוא הסביר.

"אז הוגוורטס זה בעצם מעין בית כלא דו כיווני שלומדים בו?" שאלתי.

"אפשר להגדיר זאת כך" הוא ענה לי, התחלתי להוסיף לרשימת החשיבות לחשוב על דרך לבריחה מהוגוורטס ועל דרך פריצה להגוורטס.

טוב, מכאן והילך החלטתי לחשוב לרגע על הקטע עם הבתים, והחלטתי לשאול את הארי שיסביר לי שוב על זה. "אז, מה הקטע עם הבתים?" שאלתי

"טוב אז תראה," הוא ענה "זה בעצם חלוקה למעין קבוצות שכל קבוצה ייסד אותה אדם אחר והיא דוגלת בערכים אחרים."

"אוקי, ומה החלוקה לקבוצות מְשָנָה?" שאלתי 

"כמעט הכל!" הוא ענה "אם מי תישן, איפה ואם מי תאכל, אם מי תלמד, ותכלס עם מי אתה תצטרך להיות" הוא חיכה רגע והמשיך " כמובן שאפשר להיפגש בהפסקות ביחד וזה, אם זה מה שמדאיג אותך"

"להפך" אמרתי לו

" רגע מה? " הוא שאל בלי לתת לי להסביר

"טוב תראה, לפי מה שאמרת זה בעצם גוזר מעין גורל ישיר על עם מי תיהיה ומה תעשה, אבל במידה ו2 יהיו בקשר ולא באותו בית ככל הנראה זה יבליט אותם ויהיו להם יותר אויבים, לא שיש לי בעיה אם אויבים כן? פשוט שזה נראה לי יבליט אותי, ואני לא רוצה לבלוט על תחילת הלימודים."

"אבל!" הוא צעק ונראה מתחנן.

"בלי אבל, בבקשה, בשבילי.. זה לא אומר שאנחנו מפסיקים לדבר ולהיות חברים, פשוט שאם לא נהיה באותו בית נצטרך לדבר לעיתים רחוקות ובלי שיראו אותנו."

"אוקי" הוא ענה בעודו מנגב דמעה שהחלה להגיע "אקווה שניהיה באותו בית, ובמידה ולא אפשר להתכתב עם זה" הוא אמר והוציא 2 קלפים "עם אלא אפשר להתכתב אחד עם השני ממרחק!".

"אוקי, אבל גם זה נעשה בכתב סתרים, מקובל?"

"אוקי, תלמד אותי אותו?"

"כן, נעשה זאת בדרך" עניתי והתחלתי בתפקיד המורה….

הפרק הקודם		הפרק הבא