יומנו של ניקו די אנג'לו

אז… זוכרים כשכתבתי פעם קודמת שאני מחפש את פרסי?
אז מצאתי אותו.

טוב, יותר נכון להגיד שאחותי הייזל וחבר שלה פרנק מצאו אותו, אבל אני יודע איפה הוא.

הייתי היום במחנה יופיטר והייזל ערכה בינינו הכרות

אני חושב שהוא איבד את הזיכרון כי הוא לא זכר אותי, אבל כשהצגתי את עצמי הוא שאל אם אנחנו מכירים.

פרסי ג'קסון זיהה אותי והייתי צריך לשמור על ארשת פנים ניטרלית.

אני חושב שזו הייתה אחת המשימות הקשות בחיי.

אחר כך אני כמעט קראתי להייזל… אתם יודעים, בשם של… שלה
אוח, לעזאזל
למה אני לא מצליח לכתוב עכשיו את השם של אחותי הגדולה?

אז… הייזל יודעת על כל הקטע הזה, גם כשהוצאתי אותה מהשאול אמרתי לה "אחותי התגלגלה מחדש, אבל גם את אחותי"
אבל זה עדיין כאב.
לשנינו.

זו הייתה טעות מטופשת אני מצטער עליה כל כך, בעיקר אחרי שראיתי את המבט בעיניים שלה, אבל למרבה הצער אין לי דרך לשנות את העבר.

אם הייתי יכול לשנות את העבר הייתי עושה שביאנקה לא תמות, שאמא שלי לא תמות, אולי גם שלא נעבור לארצות הברית

אבל אני לא יכול

זה הכל בינתיים
-ניקו

הפרק הקודם		הפרק הבא