בת מוגלגים

"אתן פה חזרתן?" שאל האגריד. "כן!" ענתה אמה. "בואו, תיכנסו..." אמר האגריד.  הבנות נכנסו לבקתה. "רוצות שאני אמשיך בסיפור?" שאל. "כן, בטח!" ענו שתי הבנות ביחד. "טוב, אז איפה היינו?" שאל האגריד, מנסה להיזכר. "בקטע שנכנסת בדלת" הזכירה ג'נה. "אה... כן..." המשיך האגריד. "נכנסתי בדלת, ולפתע פיתאום, ראיתי גרם מדרגות נוצר לפני. וירדתי בו. ראיתי עוד דלת, קטנה יותר מקודמתה, אך גם בה הצלחתי להיכנס. אחרי הדלת הזו היה חדר אפל. אבל כבר נכנסתי, והדלת נטרקה מאחורי בקול נקישה.  היד הקרה שבה ונגעה בי. ואז ראיתי את גופו של סוהרסן. "אימל'ה!" אמרה אמה בפחד. "מה זה סוהרסן?" שאלה ג'נה. "אלה שומרים בכלא אזקאבאן, כלא הקוסמים, הם לוקחים ממך את כל המחשבות הטובות, ובאותו רגע שאתה רואה סוהרסן אתה מרגיש שלא תיהיה שמח לעולם"  הסבירה אמה. "האגריד... תמשיך" אמרה ג'נה. "טוב, אז ראיתי סוהרסן, והוא התחיל לשאוב ממני מחשבות טובות. אבל פיתאום, מאמצע שום- מקום, הופיע דמבלדור, והטיל פטרונוס, קסם שמבריח סוהרסנים, והסוהרסן נס על נפשו" אמר האגריד. "וואו, איזה סיפור!" אמרה ג'נה. "כן, נכון!" הוסיפה אמה. "טוב, בנות, רוצות פה תה?" שאל האגריד. "כן, תודה!" אמרה אמה. "כן, גם אני רוצה, בבקשה" אמרה ג'נה. האגריד שם מים בקומקום, והוציא כוסות ענקיות. "אלה הכוסות? אתמול בסף לא שתינו..." אמרה ג'נה.
"כן, אלה הכוסות היחידות, הן בגודל שלי פה..." אמר האגריד. "אה... טוב..." אמרה אמה. "אתן עדיין רוצות תה?" שאל. "כן, עדיין" אמרו שתייהן. המים סיימו להתחמם. האגריד שם את המים בקנקן, והוסיף תיון. "אתן רוצות לואיזה או נענע?" שאל האגריד. "לואיזה" ענתה אמה. "נענע" אמרה ג'נה. האגריד שפך לשלוש כוסות, ושפך לאחת נענע, לאחת לואיזה, ולשלו קצת מזה וקצת מזה. הבנות שתו. היה להן מוזר בכוסות הגבוהות, אבל התה היה מאוד טעים. "זה מאוד טעים" אמרה ג'נה. "כן, היא צודקת" אמרה אמה. הן סיימו לשתות. "אני חושבת שאנחנו צריכות ללכת, האגריד" אמרה ג'נה. "כן, מתחיל להחשיך" הוסיפה אמה. הבנות יצאו מהבקתה, והלכו לכיוון הטירה. הן עלו לקומה השביעית, אמרו את הסיסמה לחדר המועדון של רייבנקלו ונכנסו ישר למגורי הבנות, לישון. הן ויתרו על ארוחת הערב.





תגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא