הקוסם היהודי

לאחר זמן רב של שיטוט במסדרונות, לבסוף הצליח יעקב לאתר תלמיד שיכל להצביע על הכיוון של בית המדרש.

"ברוך הבא" אמר בשמחה הרב אנתוני, כשיעקב נכנס לבית המדרש. לצידו היו שני תלמידים שנראו מבוגרים. גמרות של מסכת קידושין היו פתוחות לפניהן.
"אני חיים שפירא, שנה שישית ברייבנקלו" הציג את עצמו התלמיד שנראה צעיר יותר, הוא היה בלונדיני עם פאות גדולות ומהודרות.
"נעים להכיר, אברהם בריסק, שנה שביעית בגריפינדור" הציג את עצמו התלמיד השני, שכבר הספיק לגדל זקן מלא.
"הכולל נפתח רק מחר, אבל אתה מוזמן להצטרף אלינו ללימוד" הציע הרב אנתוני.
"למעשה, יש לי שאלה בהלכה" התנצל יעקב.
"אדרבה, שאל!" ביקש הרב אנתוני.
"תיבה עם לחש הרחבה סמוי, אלא שלתיבה אין ארבע על ארבע ברום עשר. היא תחשב רשות היחיד?"
"אף פעם לא חשבתי על זה" התפלא חיים.
"מן הסתם לא, תיבות כאלו הן לא דבר נפוץ במיוחד. הנרתיקים יותר נפוצים, אבל אליהם לא נכנסים אז אין דרך למדוד את הגודל" השיב אברהם.
"טוב, לענייננו" אמר הרב אנתוני "נראה לי שאפשר להוכיח מהשמן שאלישע בירך.  כתוב אצל ר׳ מש״כ באהלה של תורה ח״א ס׳ נח שהשמן היה פטור מתרומות ומעשרות לכאורה הסיבה היא כי גם השמן לפני הנס היה מופרש והדין נשאר".
"אבל אולי הסיבה היא משום ש-'אין דבר רע יורד מן השמים' ולא כי הדין שלו נשאר" דחה חיים.
"אולי אפשר להוכיח מהכרובים, שהרי במסכת סוכה מופיע שהכרובים נכנסו לקודש הקודשים אף שהם לא היו בגודל המתאים. והכי ידוע שאסור לשנות דבר ממידות המקדש!" ניסה להציע אברהם.
"אבל אנחנו לא יודעים איך קרה הנס, ולא ניתן לדעת האם זה כמו שפועלת התיבה" הקשה יעקב, שהתרשם מרמת הידע.
"אם כך, איך פועלת התיבה באמת? היא לא יכולה רק להקטין את מה שנכנס, כי אז המשקל היה נשאר" אמר הרב אנתוני.
"זה גם לא יכול רק להעלים את המשקל, כי היה משתרר בלגן מכל המהמורות שבדרך" הוסיף חיים את דעתו.
"אם כך, כנראה זה מעביר את כל מה שנכנס אליו למקום אחר. והמקום הזה הוא נחשב רשות היחיד!" פסק הרב אנתוני.
משם השיחה עברה לדרך כיצד למדוד את הגודל של נרתיקי עור המוק, בכדי לבדוק אם גם הם יחשבו רשות היחיד.
יעקב החליט שהוא קיבל את התשובה שלו, והתחיל בדרכו לעבר המעונות של סלית'רין.

הפרק הקודם		הפרק הבא