הדור השלישי

סליחה שלקח לי קצת זמן!
תהנו!

ג'יני הפסיקה לבכות בזמן שהארי כתב מכתב ארוך מאוד.המכתב היה כל כך ארוך,עד שהוא השתפל בגלים על הרצפה.
"אמיליה,חומד,"היא פנתה אליי.היא נשמעה מצוננת."את יכולה ללכת להביא לג'יימס את האוכל לחדר?"היא שאלה,והגישה לי צלחת מלאה בכל טוב."הוא פשוט בעונש.אסור לו לצאת מהחדר...עד ה23 בספומבר.ביום הזה שנייכם תחזרו להוגוורטס."
לקחתי את הצלחת,בלי קיטורים.עבר עלייה מספיק גם ככה.
עליתי למעלה וחיפשתי את החדר של ג'יימס.עצרתי מול הדלת שנשאה את התווית:החדר של ג'יימס סיירוס פוטר!
דפקתי על הדלת.
"מה אמא?מה עכשיו-אהה,זאת את."הוא פתח את הדלת וראה אותי.
"הנה כך,תאכל,יא חתיכת מפלץ שהולך על שתי רגליים...אני מתפלאת שאתה לא מוציא נזלת מהאף בסילונים,"אמרתי לו בארסיות.
ואז הכתה בי דעה."אתה יודע מה קרה לאלבוס,האח היקר והמסכן שלך?"
"לא יודע...מה קרה?"
כמעט נחנקתי.הוא לא יודע?!
"אלבוס...הוא...כבר לא..."נחנקתי,הפעם באמת,והפעם גם מדמעות.ג'יימס נראה מודאג.
"הוא...טוב...אני לא יכולה...תשאל את ההורים שלך,"אמרתי לבסוף.
"את רוצה להיכנס אליי לחדר?"הוא שאל."שם תוכלי לספר לי-"
"כן,ברור,"אמרתי באירוניה."אני ממש אכנס עכשיו לחדר שלך."
"אני בסת הכל רוצה לדעת מה קרה לאח שלי!"
"אתה בסך הכל רוצה להיות חטטן מספיק כדי לרצות לדעת שאני אוהבת את אל-"הפסקתי,ואז הסמקתי כשהבנתי מה אמרתי.
ג'יימס נעץ בי מבט המום."מ-מה?את עובדת עליי.זה לא ייתכן-והא פספוס בשנה החמישית-"
"ואיפה אני?בשביעית?עכשיו,תשכח ממה שאמרתי ותתחיל לאכול!"רתחתי בסומק רב,אבל הוא כבר משך אותי אליו לחדר,ונעל אחריו את הדלת לפני שהבנתי מה קורה.
"מה אתה חושב שאתה עושה?!"סיננתי."חתיכת אידיוט מפגר ומטומטם-"
"שתקי!"הוא לחץ עליי והשכיב אותי על המיטה.
הבטתי בפניו בהלם.
הבנתי מה הוא הולך לעשות,וממש לא רציתי לזרום איתו.
"רד ממני,חתיכת טינופ-"
"חיכיתי יותר מדי זמן,"הוא מלמל,והתקרב עוד יותר לפניי.המרחק היה כעת בקושי סנטימטר."אני אוהב אותך,אמיליה אווינד."
לפני שהספקתי להכחיש,ולפני שהספקתי אפילו לתת לו בעיטה ברגל-הוא כבר עשה את הדבר שחששתי שהוא הולך לעשות.
הוא נישק אותי.
ולתדהמתי הרבה...
זה היה...
נחמד.
זורם כזה.
נדמה כאילו רציתי שזה ימשיך וימשיך וימשיך...
לעד.

תגובות?
אני יודעת שזה חרא פרק,אבל זה מעיין פרק מעבר!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא