היוש! סורי שלא עידכנתי הרבה זמן!!עכשיו היה לי זמן לעדכן כי חופש.. בנוסף רציתי לאחל לכם:חג פסח שמח!!! הפרק הזה יהיה מנקודת המבט של אלבוס. תקרא,תהנה,תגיב! ************************************************************************** פרצנו את הדלת(אלוהומורה!)ורצנו לפנג.הוא קפץ עלינו וליקק אותנו,ואיך לא,צחקנו. שמנו לו מים ואוכל,ואז אמרתי לרוז:"אל תדאגי,ג'יימס הבטיח לי שישים כל יום אוכל ומים לפנג"."יופי"-ענתה לי רוז,"רק שלא ישכח את ההבטחה שלו". יצאנו מהבקתה ונעלנו אותה בקסם,ונכנסנו מהר מתחת לגלימת ההיעלמות. בדקתי במפה שהשטח פנוי,וראיתי שסלגהורן השמן,מסתובב בחוץ. רוז,שהיתה עסוקה בלהיסתכל לצדדים,משכה לי את השרוול,וראיתי את מה שציפיתי לו:סלגהורן.הוא כמובן,לא יכל לראות אותנו,אבל אם היינו עושים רעש,הוא היה שומע. התגנבנו על קצות האצבעות לעבר הערבה המפליקה ונכנסנו תוך כדי שאנחנו דורכים על הענף הקטן. הגענו לצריף המצווח.השעה 18:30(זה לפחות מה שרוז אומרת..). הורדתי ממנו את הגלימה.אמרתי לרוז:"בואי נכנס לאחד החדרים ונעשה הפסקת שתיה".היא הנהנה ונכנסנו. שתינו כל אחד חצי בקבוק,ואז רוז אמרה:"בוא נשאיר את הדברים כאן ובלילה נבוא לישון כאן.במילא אין לנו איפה לישון ויש כאן חדרים עם מיטות והכל..". "בסדר"עניתי,"נחזור ברבע לשבע,כשמתחיל להיות מאוחר."היא הנהנה ויצאנו לדרך. ************************************************************************* רוצים עוד פרק?תגובות ודירוגים!
|