מי כבר נרשם לעדכונים? J הפרק מוקדש לכל אלו שהגיבו עד כה! תודה רבה! =]
אליס היתה המומה. מי הוא? מה הוא רוצה ממנה? היא חשבה על ג'ני. הו, כמה היא צדקה. חבל שלא הקשיבה לה ונשארה עם טום. ומה קורה איתה באמת עכשיו? איפה היא? אולי היא הגיעה כמה להוגוורטס? אולי קרה לה משהו בדרך? ואולי ואולי ואולי... חששות החלו לעלות בליבה של אליס. "בררר...", מילמלה אליס לעצמה, אבל טום לא שמע אותה כי פיה היה חסום. היא כמעט קפאה מקור. איך בכמה שניות השנתה מזג האוויר? אווץ'!! העיניים כואבות. אליס פתחה אותן, וראתה הכל לבן, כמו צמר גפן. ענן! אני בתוך ענן! חשבה באושר. היא שמעה את קולו של טום. "הילדה כבר הילדה כאן?", שאל. לפתע שמעה קול הבוקע משומקום, שעונה, "כן, אדון לסת גבוהה". לסת גבוהה???!!! "אני מקווה שהזרקת לה", אמר טום. הקול ענה לו בגמגום, "אממ... מצטער, אדון לסת גבוהה... ל... לא הספקתי, כי היא כל... היא כל הזמן קפצה, ולא... ולא עמדה במקום כמה שניות... כמה שניות רצופות". "ראש בטטה!!!", זעם טום, ואליס צחקה לשמע השם, "אני לא מאמין. אחרי כל האמון שנתתי בך? שבוע הבא עוד תקבל את המגיע לך. אני הולך". "מ...", גמגם הכל, "מצטער, אדוני... אה, כלומר, אדון לסת גבוהה... אני מצטער... להתראות". טום לא ענה. אליס הרגישה שהיא יוצאת מהענן, כי כבר לא 'קפאה' כמו קודם. אליס חשבה על השיחה. ילדה? איזו ילדה? רגע... הם התכוונו ל... ג'ני??!!
ג'ני טסה לה, עודה חולמת על צמר גפן קפיצי ראתה ילדה גם רכובה על מטאטא, שנראתה בערך בגילה, לבושה שמלה כחולה נוצצת, שערה בלונדיני ועליו סיכה פרחונית ורודה. על פרק ידה היו צמידי זהב, והיא לבשה נעלי בובה ורודות. ג'ני ראתה אותה, וכמעט קפצה ממטאטאה מרוב בהלה. כך גם הילדה. "מי את?", ג'ני חשדה. הספיק לה טום המעצבן הזה. היא לא רוצה עוד מישהו. "מי את?", שאלה הילדה, ומשראתה שג'ני לא עונה, ענתה, "הילי. שלום", ועל שפתיה היה חיוך מדהים. אומנם נראה היה שהילי היתה עשירה, וגם יפה ונוצצת, שאת זה ג'ני לא אהבה במיוחד, היא מצאה חן בעיני ג'יני. ג'יני כבר לא חשדה. "קוראים לי ג'ני", ענתה, "נחמד להכיר. מה את עושה פה?". "טוב, פחדתי שזה ישמע לך דמיוני, אבל אני רואה שגם את על מטאטא", אמרה בחיוך, "קראתי ספר הארי פוטר, ונורא רציתי גם להיות בהוגוורטס. בטח את מכירה הארי פוטר, זה ספר נורא ידוע. אז שמעתי שיש איזה מישהו, שכולם חושבים שהוא משוגע, כי טען שראה את הוגוורטס. אני מאמינה לו, ולכן באתי אליו לבית-המשוגעים, והוא סיפר לי שאני צריכה לקחת מטאטא, ולדפוק עליו שלוש פעמים. זה בעצם הסיפור", צחקה. "וואי! אני לא מאמינה", פיה של ג'ני נפער לרווחה, "גם אני כך!". "איזה צירוף מקרים", צחקה הילי. ג'ני חייכה. "רגע", אמרה ג'ני, "מאיפה כל הדברים היפים שלך? יש לך הרבה כסף?". "אה... כן", חייכה הילדה, ולתמהונה של ג'ני הוציאה 30,000 דולרים. "אלו הדמי כיס שלי שאני צוברת מהיותי בת חמש", אמרה הילי. ג'ני כמעט התעלפה למראה הכסף הרב, שהוא הפרטי של הילי! "וואו", אמרה ג'ני, וחשבה שהכסף ראוי תמונה. היא הוציאה את הטלפון הנייד שלה, ביקשה מהילי שתיקח את כל הכסף בשתי ידיה ותגיד "צ'יז", וצילמה. "תראי את התמונה", ביקשה הילי. ג'ני הראתה. "יצאת ממש יפה", שיבחה ג'ני, "את בעצמך יפה". "יפה?", כמעט התעלפה הילי מצחוק, "תראי אותך. יש לך עיניים ירוקות-ברק, מהממות. שיער חום בהיר וחלק, שממש תואם לעיניים. שיניים כל כך לבנות, פשוט לקנאות! את גם ממש חטובה, תסתכלי על עצמך. מהממת!", סיימה הילי. ג'ני נדהמה. באמת, מעולם לא הקדישה זמן למראה החיצוני. היא בקושי הברישה את שערה, ובכל זאת היה חלק. באמת, הרבה אנשים אומרים לה שעיניים ירוקות-ברק זה מדהים. פעם אחת לואיז הזהירה אותה, שעוד מעט ותהיה אנורקסית. אבל בעצם, ג'ני יכלה לגחך על כל מה שאמרה הילי, כשהסתכלה על הילי. "ואת?", אמרה ג'ני, "את לא יפה? שיער בלונדיני ועיניים תכולות, פשוט להתעלף. החיוך שלך - כובש. ובכלל, יש לך בגדים מדהימים, תאווה לעיניים. את עוד אומרת שאני יפה?". ג'ני חשבה לעצמה שהיא נשמעה כמו מומחית לאופנה. זו בעצם פעם ראשונה שהיא אומרת דברים כאלו. הילי וג'ני התווכחו עוד רבות מי יותר יפה, ולבסוף הרימו ידיים כשכבר נמאס. "טוב", אמרה לבסוף ג'ני, "על כל המחמאות שהחמאתי לך את חייבת לי 1,000,000 דולר". "גם את", החזירה הילי. הבנות צחקו.
אליס לא הרפתה ממחשבתה. מה לעזאזל טום רוצה ממנה ומג'ני? מה? מה???
|