///

"מה?!", "למה?!", "יש!" שלושת הקריאות האלה נשמעו בארוחת הבוקר שלפני חג המולד.

"מה יש? זה בכלל לא כיף שהם באים!" אמר ג'יימס לאחותו לילי.

"מה הבעיה שהם באים? אנחנו נוכל לכייף איתם פה!" ענתה אחותו בשמחה.

"אבל את לא היית רוצה חג אחד בלעדיהם?" שאל אלבוס.

"למה לא לבלות עם המשפחה בחג?" שאלה בחיוך.

ג'יימס ואלבוס החליפו מבטים שאמרו בדיוק אותו דבר: היא מקרה אבוד.

כמה דקות לפני זה הדוויג נחתה על שולחן האוכל של גריפינדור באולם הגדול עם מכתב מהארי וג'יני.

לג'יימס ואלבוס בנינו היקרים ולילי ביתנו היקרה.

אנחנו מקווים שהכול טוב אצלכם הווגוורטס ושאין לכם בעיות.

אנחנו החלטנו לבוא להווגוורטס לחג המולד כי אני והארי רצינו לבלות חג במקום שלא היינו בו הרבה זמן.

אנחנו נגיע אליכם היום בערב.

                                          הארי וג'יני הוריכם האוהבים.

***

"למה??" נאנח ג'יימס בערב כשישב בספה שבחדר המועדון.

"כי הם רוצים לבלות איתכם פה!" אמרה לו אמילי בפעם העשירית באותו יום. "תתנחם בזה שגם אני נשארת, ושיש מחר מתנות!" ניחמה אותו בחיוך.

"זה באמת מנחם." אמר והחזיר חיוך.

ניקו ירד במדרגות עם מזוודתו. "ביי, אמילי וג'יימס, ניפגש אחרי החג. מצטער שאני לא יכול להישאר לעשות את המתיחה שתכננו."

"זה בסדר אני מבין. ביי ניפגש אחרי החג!" השיב לו.

ניקו יצא מחדר המועדון לכיוון הרכבת ואחריו יצאו רוב התלמידים.

נשארו רק מעט מאוד תלמידים לחג.

"איזה מתיחה תכננתם?" שאלה אמילי בחשד.

"תכננו להתגנב למועדון של סלית'רין ולצבוע להם את כל הבגדים בורוד שלא יורד." אמר בחיוך.

"אני יכולה לעשות את זה איתך." אמרה.

"את?" שאל בהפתעה. "את אף פעם לא עושה מתיחות כאלה!"

"השתנתי. אז מתי אתה רוצה לעשות את המתיחה?" שאלה.

"תכננתי אותה למחר." אמר ג'יימס.

"אני בפנים!" אמרה אמילי.

לפתע דלת חדר המועדון נפתחה והארי וג'יני נכנסו כל המבטים של מי שהיה בחדר ננעצו בהארי.

"המקום בכלל לא השתנה!" אמר הארי שנכנס. הוא סקר את החדר ומבטו נח על ג'יימס. "ג'יימס, הכל בסדר?"

"כן אבא, בסדר גמור." אמר וקם לחבק את אביו ואת אימו.

אלבוס ולילי ירדו במדרגות ולילי רצה לג'יני."אמא!" צעקה בשמחה.

"לילי, איזה כיף לראות אותך!" אמרה ג'יני בחיוך רחב.

"שלום אבא, אמא." אמר אלבוס בשקט.

"אלבוס! איך עברה השנה עד עכשיו?" שאל הארי.

"היה ממש טוב. עד עכשיו." הוסיף בלחישה.

"אז מה העניינים?" שאל הארי בחיוך. "אתם שמחים שבאנו?"

"אה, כן ברור." אמר אלבוס בהיסוס.

"יש לי משהו לספר לכם אבל אני יספר לכם מחר." אמר הארי.

"תלכו לישון מחר אתם צריכים לקום לארוחת חג." אמרה ג'יני.

"אני לא תינוק, אמא." אמר ג'יימס ובכל זאת עלה לחדרו. "איפה אתם ישנים?" נעצר באמצע הדרך.

"אם תרצה למצוא אותנו תחפש במפה, בסדר?" שאל הארי.

"בסדר." אמר והמשיך לעלות במדרגות. הוא היה הבן היחיד שנשאר מהשכבה שלו.

הוא הסיט את הכילות ונכנס למיטתו וישן שינה עמוקה.

***

הוא קם בבוקר עם ערימת מתנות לידו והתחיל מיד לפתוח אותם.

הוא פתח מתנה ארוכה וגילה שם מטאטא מהדגם החדש ביותר מהוריו, 'ספר המתיחות הגדול בעולם הקוסמים' מניקו, שעון מאלבוס ועוד כמה דברים.

ג'יימס פתח את המתנה מאמילי וזה היה אלבום שבו היא שמה תמונות שלה ושלו ולפעמים גם של עוד אנשים.

אמילי נכנסה לחדר. "איך המתנה שלי?" שאלה.

"יפה מאוד. תודה." ענה.

"פתחתי את כל המתנות אבל לא מצאתי שם מתנה ממך." אמרה באכזבה.

"את לא מצאת שום מתנה כי אני רציתי להביא לך בעצמי." הוא שלף שרשרת עם יהלומים שעליה כתוב 'באהבה מג'יימס'.

"ואוו זה יפה נורא!" אמרה אמילי וענדה את השרשת.

"אין בעד מה." אמר ג'יימס והסמיק ולפתע אמילי נישקה אותו נשיקה שכמוה לא הרגיש מעולם. שפתיה נישקו את שלו ברכות וטעמם המתוק של שפתיה מילא את פיו הוא הידק את הנשיקה ושאף את ריחו של שערה.

אמילי החליטה לנשק אותו היא הרגישה אותו מלטף את שערה והתענגה על טעם השוקולד של שפתיו היא שמחה שהם היחידים בחדר זה נתן לה הרגשה שהם היחידים בעולם, טוב היחידים מלבד-

"ג'יימס אבא ואמא קוראים ל-" אלבוס השתתק כשראה את אמילי וג'יימס מתנשקים, אמילי וג'יימס התנתקו מיד והסמיקו. "אני פשוט ילך." אמר.

"אם אתה תספר למישהו אני יספר מה אתה עשית לפני שלוש שנים בליל כל הקדושים!" איים ג'יימס.

אלבוס הסמיק וברח מהחדר.

"אני מצטער שהוא ראה אותנו." אמר ג'יימס לאמילי.

"זה בסדר." ענתה וחייכה חיוך מאולץ. "בא נרד ההורים שלך קוראים לך."

ג'יימס ואמילי ירדו במדרגות ולא ידעו מה הם יגלו בשבוע הקרוב.

!בבקשה תגיבו זה לא עולה כסף! אני צריך את התגובות שלכם כדי לדעת מה לשפר!

הפרק הקודם		הפרק הבא