למה זה חייב להיות ככה?!

זהו.אני לא מדברת עם אביב יותר בחיים.
שבוע לפני בת המצווה שלי הוא אמר לי שהוא בא,ושהוא כבר מחכה שזה יגיע.
ואז הגיעה בת המצווה.
והוא לא בא.
הוא שיקר לי.
ומה הסיבה שהוא לא בא?הוא פחד שחברות שלי יגידו לו להציע לי חברות.
פחדן.
אם הייתי חשובה לו אפילו רק טיפה-הוא היה בא.
אבל כנראה,כל ההתנהגות שלו הייתה משחק.
כמו שהוא משחק בהרבה בנות.
כל יומיים מחליף חברה.
ואיך אני יודעת שאם הייתי חשובה לו טיפה הוא היה בא?
זה פשוט-גם בר פחד לבוא,כי שנה שעברה היו שמועות לא נכונות שאנחנו חברים,והוא פחד שהם יחזרו.
אבל הוא בכל זאת בא.
והוא אפילו כתב לי 2 ברכות-אחת עם המתנה(מושקעת כזו,במעטפה ורודה) והשניה בספר ברכות.
ולא רק זה,יש לי עוד כאב ראש אחד-נטע,החברה הכי טובה שלי,עוד אחת מהחבר'ה-התאהבה ברגב.
ועכשיו כל היום היא משגעת אותי בכמה הוא מושלם וכמה העיינים הכחולות שלו יפות וכמה בא לה להיות חברה שלו.
מה שהיא לא יודעת הוא,שרגב לא אוהב אותה.
אני מרחמת עליה.באמת.
להתאהב זה כואב.
מניסיון.
ואני חוזרת ואומרת,עם אביב-אני לא מדברת! 

הפרק הקודם