רק בדמיון

שלופ אז מצאתי באקראי את זה עכשיו באינטרנט. כן, אחרי שלוש שנים. והחלטתי שאני הולכת לסיים את כל הפאנפיק בפרק אחד כי זה מעצבן אותי להשאיר דברים לא גמורים. ככל הנראה שאף אחד לא יקרא את זה, אבל here ya go.

________________

לונה הסתכלה על ג׳יני. ואז מבטה חלף על פני הפנים המבוהלות של כל התלמידים שנכנסו למה שנראה כהיסטריה מוחלטת בעקבות היצורים שלונה תיארה כל הזמן. שלושה תלמידי גריפינדור בשנה הראשונה החזיקו שני מקלות לשטיפת רצפות וכיוונו אותם ביד רועדת אל היצורים, כי הם לא ידעו כשפים עדיין. שני תלמידים אחרים מרייבנקלו התיזו לחשי שיתוק באקראי ופגעו בטעות בתלמיד סלית׳רין שניסה לכלוא אחד מהיצורים במלכודת עכברים. לפתע אחד מהתלמידים המבוהלים קלט את לונה בזווית המבט כשהוא תלוי על עץ ורועד מרוב פחד,

כאילו היה מישהי שראתה ג׳וק כשהיא לבד בבית. הוא הצביע על לונה וצעק: ״מה נסגר איתך?? לא אכפת לך מהיצורים האלו שהופיעו פה סתם ככה כמו מאיזה משחק של פוקימון גו?״ לונה חשבה שהטרנד של פוקימון גו יצא מהאופנה של המוגלגים מזמן, אבל לא התעסקה בזה. היא הגיבה ברוגע: ״אני יודעת איך לסדר את זה,״ אמרה, למרות שהיא לא ידעה. ״ואולי כדאי שתרד משם. זה די מסוכן, אתה יודע.״ הילד הלחוץ הידק את חיבוקו מסביב לגזע בהתרסה. לונה גילגלה עיניים. היא צעקה אל נוויל. ״נוויל! מה קרה פה עכשיו? בבקשה תגיד לי שאתה יכול לשנות את זה בחזרה!״ נוויל צעק לה תוך כדי שהוא מנסה לעזור ללבנדר בראון לעבור את השביל שהתמלא ביצורים המשונים. ״טוב, פשוט ראיתי באיזה ספר בספרייה איך לתקשר עם אנשים דרך המחשבות, ככה דיברתי איתך. ואז ראיתי משהו בעמוד הבא שחשבתי שיכול להסביר את הדברים שאת אומרת שאת רואה. הפרק בספר דיבר על קוסמים ומכשפות מיוחדים שמסוגלים בעזרת הכוח החזק באופן כמעט בלתי אפשרי של הדמיון שלהם לשנות את המציאות ולהכניס חיים למה שהם מדמיינים. אני פשוט פתחתי לך את הפתח לכוח הזה, כנראה!״ לונה קפאה. היא גרמה לכל התוהו ובוהו שקורה בהוגוורטס כרגע? היא המשיכה להרהר במשמעות הדבר בזמן שנוויל סיים לעזור ללבנדר ורץ לסייע למקגונגל להגן על קבוצת תלמידי שנה ראשונה שהיו מפוחדים עד מוות, ואחת מהם התעלפה. ׳דרמטית,׳ חשבה לעצמה לונה. לפתע היא הבינה. הרעיון שיסיים את כל הבלגן הזה היה שם כל הזמן, היא פשוט הייתה צריכה לצרף את כל חלקי הפאזל כדי לפענח אותו. האסימון נפל, אכן. 

***

לונה התרכזה. היא דמיינה את כל היצורים חוזרים לצורה דמיונית, לא אמיתית, מפוזרת שלא קיימת. היא התרכזה בזה כל כך, שהרגישה כמו גיבור על עם כוחות מחשבה. לפתע היא חשה בשינוי באווירה של בית הספר. שקט פתאומי שרר.

לונה פקחה את עיניה. שלושת תלמידי הגריפינדור שנשארו עם מקל לניקוי רצפות שלם ואחד שבור לשני חלקים נראו מופתעים. שני התלמידים מרייבנקלו הפסיקו להתיז לחשים. התלמיד הלחוץ על העץ התגלגל למטה מההפתעה, ונחבט כמה פעמים בדרך.

נראה שהכל חזר לקדמותו. לונה הלכה משם. היא הולכת לשמור על זה בסוד, ולעולם לא להשתמש בכוח הזה. טוב, אולי כדי לרמות במבחנים. 

הפרק הקודם