הפעם הראשונה שלי כמכשפה

"בואי" דראקו אמר לי אחרי שהפסיק לצחוק.

נכנסנו לחדר שלו והתיישבתי על המיטה. דראקו הוציא קופסא בצבע לבן מהארון והתיישב על המיטה גם.

הוא פתח אותה וראיתי תמונות שלנו. מלא תמונות שלנו.

התחלנו לעבור על התמונות בהתרגשות רבה וראיתי גם תמונות שלא זכרתי שצילמנו אותם!

ממשחקי הקווידיץ, מהשיעורים, בחדר האוכל, בספרייה..

ואז דראקו הרים תמונה של שנינו שגרמה לי לצחוק כול כך הרבה.

"אני זוכרת את היום הזה.." אמרתי לו תוך כדי צחוק.

"כן, זה היום שבו ניסית להתגנב למלתחות של שחקני הקווידיץ בשביל להגיד לי בהצלחה" הצטרף לצחוק שלי גם דראקו.

המשכנו לעבור על התמונות במשך שעות.. היו שם יותר תמונות משחשבתי.

כשסוף סוף סיימנו לעבור על התמונות, דראקו נתן לי כמה תמונות שאהבתי במיוחד ושמתי אותם בתיק שלי.

"מה דעתך על משהו חם?" אמר לי דראקו וחיכה לי ליד הדלת.

הלכנו לחדר האוכל ושתיתי תה שחימם אותי עד האצבעות שברגליים.

"גמדון בית.." אמר דראקו וכמה שניות אחריי הופיע גמדון הבית שזכרתי מהיום הראשון שלי כאן.

"מתי הארוחת צהרים מוכנה? ותעביר את הדברים של מייצ'ל מהחדר שלה לחדר שלי" פקד עליו דראקו.

"האוכל יהיה מוכן עוד 5 דקות אדונילי. ואני אלך לסדר את החדר אדונילי" אמר הגמדון בית ונעלם בנקישת אצבע.

"אדונילי?" צחקתי. דראקו גם צחק קצת ואז חזר לשתות מהכוס שלו.

"איפה ההורים שלך?" אמרתי כששמתי לב שאנחנו לבד.

"הם הלכו להיפגש עם הקרובי משפחה" דראקו אמר לי תוך כדי שהיה שקוע בכוס שלו.

עננים עפו עם הרוח מבחוץ ולפתע קרני שמש הציפו את החדר. השיער הבלונדיני של דראקו זהר כאילו היה מקריסטל.

אחרי כמה דקות שקלטתי שאני בוהה בו, העברתי מהר את הראש שלי לתוך הכוס.

"רוצה עוד?" הסתכל אליי דראקו. לא הזזתי את המבט מהכוס כי ידעתי שאני אבהה בו עוד אז פשוט אמרתי "לא תודה".

"האוכל מוכן" אמר הגמדון בית והקפיץ אותי מהמקום. הוא לקח את הכוסות שלנו ולפתע השולחן התמלא באוכל.

אני ודראקו אכלנו ושקט השתרר בחדר. כל פעם שניסיתי להעלות נושא, דראקו ענה לי בקרירות ואז השתתק שוב.

לא יכולתי לסבול יותר את השקט אז עזבתי את האוכל באמצע ואמרתי לדראקו שאני הולכת להתקלח.

נכנסתי למקלחת והרגשתי איך שהמים החמים מרגיעים אותי. יכולתי להישאר שם כל היום.

כשיצאתי, לבשתי סוודר דק אדום וג'ינס ארוך כהה. הלכתי כהרגל לחדר שלי כששמעתי את דראקו קורא לי.

"שחכת שעברת לישון אצלי?" הוא אמר וצחק. צחקתי גם ונכנסתי לחדר שלו.

הוא השתנה. בנוסף למיטה הזוגית הענקית, התווספה מיטה רגילה קטנה לידו בצבע ורוד חלש. ארון קטן נוסף לחדר ליד המיטה החדשה.

התיישבתי במיטה והתחלתי לסרק את השיער הרטוב שלי. "מה אתה עושה?" שאלתי את דראקו.

"קורא מכתבים ששלחו לי" הוא אמר ולא הזיז את עיניו מהמכתב. "אני יכולה לראות?" קפצתי על המיטה שלו וניסיתי להסתכל.

"זה פרטי" הוא התחיל לצחוק ולהסתיר. "נו רק מכתב אחד" אמרתי לו וניסיתי לחטוף לו מכתבים.

" "מייצ'ל" דראקו הזיז את המכתבים שלו במהירות כדי שאני לא אקח לו ותוך כדי צחק.

"הינה קחי משהו לקרוא" אמר דראקו וזרק לי על הפרצוף עיתון.

"דראקו מאלפוי!!" צעקתי עליו תוך כדי צחוק. זרקתי עליו כנקמה כרית וכל המכתבים נפלו לריצפה.

במשך כמה שניות אני ודראקו הסתכלנו על המכתבים ואז התנפלנו עליהם כאילו היו חתיכת עוגת הדלעת האחרונה בשולחן.

"מייצ'ל עזבי" דראקו ניסה לאסוף כמה שיותר מכתבים.

תפסתי מכתב אחד והתחלתי להתרוצץ בכל החדר תוך כדי שאני מקריאה אותו: 
"דראקו מה שלומך? איך חג המולד? קיבלת משהו מיוחד לחג? אני קיבלתי נימבוס 2001 שדומה לשלך אבל בצבע כחול...."

"מייצל עזבי מיד את המכתב שלי!" דראקו התחיל להתרגז.

"זה משעמם" העפתי את המכתב ותפסתי אחר שמצאתי בריצפה. "דראקו שלום, איך חג המולד? ספר לי עוד על...."

ולפני ששמתי לב דראקו חטף לי אותה מהיד. הפרצוף שלו שינה צבעים מאדום לחיוור ובחזרה.

"תירגע זה לא שכתבת עליי דברים.. או שכן?" התחלתי לצחוק.

"אם אני אכתוב עלייך דברים זה רק על חוש ההומור הרע שלך" צחק דראקו ואז הרים אותי מהרגליים.

"דראקו תוריד אותי!" נבהלתי. "אוקי" הוא אמר ואז זרק אותי על המיטה הורודה שלי.

" "עכשיו אם לא אכפת לך, תיקראי דברים שאת כן יכולה" ואז הצביע על העיתון. פרצוף משועשע הופיע בפניו.

התיישבתי במיטה בלי רצון ואז קראתי את העיתון. כותרות על מוגלגים, וולדמורט, הארי פוטר ועוד חזרו וחזרו כל הזמן.

"הארי פוטר?" שאלתי בקול רם. דראקו הרים את ראשו ואז עשה פרצוף חמוץ. "החמור הזה?" הוא סינן בכעס.

" "נדחף לכל כותרת שהוא יכול" דראקו הוסיף בלחש תוך כדי שהוא מנסה להתרכז במכתבים.

"למה אתה כול כך שונא אותו?" שאלתי אותו. דראקו לחש "זה לא משנה" וחזר למכתבים שלו.

בערב אכלנו לבד מכיוון שההורים של דראקו עדיין לא חזרו. כשסיימנו לאכול הלכנו לחדר של דראקו והתארגנו לישון.

"לילה טוב" לחש לי דראקו. "לילה טוב" אמרתי לו ונרדמתי מיד.

הפרק הקודם		הפרק הבא