לוחמי האגדה

הייי...... החלטתי להקדים אותך, קורה111, ככה שלא יהיה לך שום תירוץ לא להעלות את הפרק בפנאפיק שלך. אז הנה, מילאתי את חלקי בעיסקה. ועכשיו...... קדימה!!!!!!!

טוב.... אז אחרי שאמרתי את מה שרציתי להגיד- לפרק.

ישבתי מול השולחן בחדר שלי. באחד מהחדרים שלי. ובהיתי בקיר.

ככה זה כשאין מה לעשות. אני מתכוונת, חוץ מלשמוע את עומר וסיון מתכתשים למטה. אנחנו גרים בסוג של מגדל. אני, בחלק העליון של המגדל, כחמישים מטרים מעל פני הקרקע (כרגע הייתי כשני מטר מעל החלק של סיון במגדל, כקומה אחת מעליה). סיון היא על פני הקרקע כך שלה היה חלק ממש ממש קטן במגדל יחסית לשלי ולשל עומר. החלק של עומר התמשך כחמישים מטרים מתחת לפני הקרקע..... אבל לסיון היה לחש על החלק שלה שגרם לחלל בו להיות אין סופי עד שהיא תרצה לצאת או להיכנס לחדר מסויים. גם מגניב.

מבטי נדד בין כל הבקבוקונים שהיו על השולחן שלי (אחד מהתחביבים שלי הוא כימיה- מה כזה מוזר בזה?). רכנתי קדימה ושלפתי מתוכם בקבוקון שלא נכתב עליו דבר, בשונה משאר הבקבוקונים, שעל כל אחד מהם היה הסבר מפורט. הסיבה שעל הבקבוקון הזה לא היה כתוב דבר הוא שהיוצר של השיקוי נפטר לפני שהספיק לכתוב עליו משהו.

אבל אני ידעתי מה השימוש שלו. ברגע שהנוזל שבתוך הבקבוקון נחשף למימי נהר לתה, הפיצוץ הוא בסדר גודל של 700 קילומטרים לכל כיוון. וזה רק אם מערבבים טיפה אחת. הטעות של היוצר הייתה שהוא ניסה לחקור את הרדיוס של הפיצוץ.

אופס.

טמנתי את הבקבוקון הזה בכיס שלי. לקחתי עוד בקבוקון מהשולחן, שהוא שיקוי נגד. טיפטפתי כמה טיפות על הרצפה של החדר שבו עמדתי. מהרגע הזה, הפיצוץ, אם הוא ברדיוס של 700 קילומטרים מהמגדל, לא ישמיד גם את המגדל ואת מה שבתוכו. שתיתי שתי טיפות. מילאתי שתי טפטפות, עם שתי טיפות בכל אחת מהן, לסיון ולעומר.

עומר? שאלתי. יש מצב שיש לך בקבוק של מים מנהר לתה?

כן, יש לי. למה?

לא חשוב, פשוט תביא אותו. אמרתי לו.

אממממ..... אוקיי. דרך הרצפה של המגדל התגשם בקבוקון קטן, מלא במים שחורים. גם אותו שמתי בכיס שלי. ואם אתם תוהים על גודל הכיס שלי, אז רק לידיעתכם: לחש שיוצר מיכלים ללא תחתית זה די שימושי. זה לחש דומה ללחש שיש על החלק של סיון במגדל.

נאנחתי והתיישבתי שוב על הכיסא שלי. שמעתי תסיסה מהחלק של סיון במגדל. עומר והמלכודות שלו.

בדחף לא מוסבר לקחתי את הנדן עם החרב שלי וחגרתי אותה. הוספתי גם את הפגיון לחגורה, ותליתי קשת על כתפי. התיישבתי שוב. והספקתי לבהות בקיר במשך שתיים נקודה ארבע שניותלפני שנשמעה האזעקה הקסומה.

קמתי ממקומי, דחפתי את החלון שהיה ממוקם בדיוק מול השולחן והעפתי מבט למטה. נחשו מי חזר? לא, לא אמא אווזה. טעיתם גם בניסיון השני! זו לא הכינה נחמה.

צבא שלם חיכה בחוץ.

עומר, סיון, כשתסיימו לריב תפגשו אותי למטה. אה, ואני מצרפת טפטפת לכל אחת מכם. תשתו את הטיפות שיש בה. היא תגן עליכם מהפיצוץ.

איזה פיצו- סיון ועומר שאלו בבת אחת. אבל לא היה לי זמן לענות.

עליתי על אדן החלון וקפצתי.

אמממממ...... תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא